הערב שולי רנד, סול וויליאמס ואני סגרנו מעגל

היום, לקראת השעה ארבע אחר הצהריים, מתקשר אלי חבר שלי לטלפון של העבודה: "אורי יא מפגר שוב השארת את הפלאפון שלך בבית, אתה רוצה לבוא הערב להופעה חינם של שולי רנד?"

"איזה כיף בטח שאני בא", עניתי לו.

"טוב, תאסוף את בת דודה שלי ותגיע לרמת החייל עד השעה חמש. חברה שלה, חגית, מסדרת לנו שם כניסה".

איזה הופעה ואיזה בטיח. בכלל הגענו לצילומים של איזו תוכנית ראיונות באולפני מימד כדי להיות הקהל שאמור למחוא כפיים כל פעם שמסמנים לו. מבקר המוזיקה ושופט הכוכבים הפגים, גל אוחצ'ובסקי, עומד לעשות עם שולי רנד "ראיון עומק".

בסך הכל, היינו שם כולה ארבעה חברים בקהל. כנראה שכל השאר העדיפו למחוא כפיים לעידן יניב שהתצטלם באולפן הסמוך. ישבנו על הסט והשתדלנו מאוד להתנהג בהתאם. באחת ההפוגות הקצרצרות שבין הצילומים, ניגש אלינו שולי רנד במפתיע ושאל בחיוך – "ומי אתם?"

"אני לירן", "לי קוראים עינב", "אני חגית מהאולפנים".
"לי קוראים אורי, נפגשנו כבר בעבר, בישוב חיספין בשנה שעברה".

"בו'אנה אתה הפסיכי שצרב את הדיסק שלי ואז נהג עד לרמת הגולן כדי לשאול אם לבקש סליחה?

"כן", עניתי.

"איזה קטע בדיוק סיפרתי את הסיפור הזה למישהו שבוע שעבר, היה לך אז שיער ארוך וזקן נכון?, תראה מה זה, איזה יהודי טוב, מה איך הגעת לכאן?"

אמרתי לו "בפוקס", ואז הוא דפק בי מבט של תוכחה, תוך שהוא מסנן לעצמו – "פוקס הוא אומר.. מה פתאום פוקס."
אמרתי לו שהבאתי תחתונים ספייר לזרוק עליו. אמרתי שאני הולך לצעוק באמצע הצילומים "שולי תעשה לי יל…".

"מיצווה!" הוא קטע, "תצעק – שולי תעשה לי מיצווה!"

אחרי שהסתיימו הצילומים, שולי ואני יצאנו לעשן במרפסת של הקומה השביעית בה אנחנו נמצאים. תוך כדי שיחה הוא אומר לי שיש דבר אחד שאמרתי לו אז, בפעם ההזויה ההיא שנפגשנו בשנה שעברה, משהו שהוא לא שוכח.

"נו איזה, איזה דבר?" אני שואל אותו בחוסר סבלנות.

"זוכר שאמרתי לך אז שאני לא באמת זמר?, זוכר מה ענית לי אז?"

"לא בדיוק", הודיתי.

"ציטטת אז משפט באנגלית משיר של איזה זמר מניו יורק, ההוא שסיפרת לי שפגשת כשהיית בחו"ל. אני לא חזק באנגלית אז אני אגיד מה זה אמר בעברית – "אני לא מוזיקאי, אבל הכאב היה אינסטרומנטלי".

אני יושב מולו בשוק גמור, "אתה הרגע תרגמת לי את סול וויליאמס. בטח שאני זוכר". לא מצליח להסתיר את שמחתי אני אומר לו ש"אני זוכר עכשיו, אמרתי לך שאתה בכלל לא חייב להיות זמר עם קול גדול בשביל להיות זמר טוב, שבשביל להיות אמן אתה צריך להיות קודם כל אמין. אני עדיין מאמין שכשזה מגיע לאמנות – לפעמים כאב הופך לכלי נגינה".

הבית השני מתוך השיר Fearless של Saul Williams:

dear God, I wasn't breast fed

and most of my conversations with men seem to revolve around music

I'm no musician but the pain has been instrumental

my sense finally tune the instruments of – of – of

of being lonely, of being lost, of being loved, of being human

man I could use a metaphor but I can't get beyond this shit

I could use someone to talk to

but most of my conversations with men seem to revolve around music

• הודעה מהבוקר 13/10 – סול ווילאמס יופיע בישראל בתאריך 27/11/09 במועדון הקומפורט 13. יייייווווו ההההווווו!!! איזה כיף איזה כיף איזה כיף!

עוד על סול וויליאמס באור בזויות:

• לקראת ההופעה: הפגישה שלי עם סול וויליאמס בלונדון
• לקראת ההופעה – This Is Heartcore
• לקראת ההופעה – The Ultimate Saul Williams Mixtape
• TABAC weekender