מוג'הדין! האלוהים שלי מתעורר

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=qHfOO_nn-Cs[/youtube]

שיר חדש נוסף של בני המה, מלא צלילי אינדסטריאל ורעשים שמשתוללים מתוך מקלדות וצעצועים תוצרת בית, מגיע לסיומו. אוהד פישוף מתקרב לקדמת הבמה, ואומר: "את השיר הבא יכול להיות שאתם מכירים." אני מבין מייד את הרמז הנדיב ושולח בזריזות יד אל הכיס, מפשפש שם כדי למצוא את הפלאפון שלי ומסתבך. עוד רגע אני הולך לראות בלייב את אוהד פישוף וישי אדר מנושאי המגבעת המיתולוגית מבצעים את אחד השירים של נושאי המגבעת בגרסת בני המה – ההרכב החדש שלהם שסוף סוף יוצא לי לראות בהופעה. אני מזהה את השיר עם צלילי הסינתי הראשונים. אני כבר בטירוף, כמה חיכיתי לרגע הזה. זאת ההתחלה של "האלוהים שלי עייף" ואני כבר מצלם, הספקתי לשלוף בזמן.

בני המה הם לא נושאי המגבעת ואני לא אתפלא אם רבים שאהבו אותם פעם לא יאהבו את מה שבני המה עושים היום. זה רוק נטול גיטרות. אין מערכת תופים. מה שיש זה המון מכשירים אנלוגיים, לפטופים, כמה כלי הקשה ושני "אקדחי רעש", אחד בצבע כחול והשני אדום. ויש גם רקדן! פישוף הוא לא רק כותב מילים אדיר והמדקלם הכי מרגש ברוק הישראלי (ספוקן וורד?) אלא שהוא גם מחולניק מקצועי. אחד מהכיוונים שפנה אליהם הוא מחול ומיצג ויצא לו לעבוד לא מעט עם להקת בת-שבע.

כשאני אומר שפישוף הוא רקדן אני לא מתכוון לכך שהוא נותן שואו מייקל ג'קסוני על הבמה אלא לזרימה שלו ולדיוק שבו הוא מתפתל באור המהבהב לצלילי המוזיקה שהוא בעצמו יוצר בו זמנית. זה כושר ביטוי מדהים. חוץ מזה הוא כבר הוציא ארבעה אלבומים יחד עם אסף גברון ורם אוריון תחת השם "הפה והטלפיים". אני חושב שלא מעט מהסאונד של הפה והטלפיים זלג לתוך המוזיקה האלקטרונית של בני המה. ישי אדר לעומתו לא עלה על במה מאז 1992 (פירוק נושאי המגבעת) עד הופעת הבכורה של בני המה, (אוקטובר 08, במסגרת ארועי Art TLV) אלא דווקא פנה יותר לכיוון של הלחנת מוזיקה לסרטים. הוא כתב את הפסקול של הסרט בופור וכל התקופה מאז הפירוק המשיך ליצור, לבדו ויחד עם אוהד פישוף. אני מת על הצורה בה השירה של פישוף מוגשת, מעבר לאינטונציה המושלמת שלו, אני מתכוון לאיך שהמילים מתקשרות אחת עם השנייה באסוציאטיביות חופשית, ללא סיפור עם התחלה אמצע וסוף. מין שירה שמציירת ציור – לא סרט, כמו מתארת מצב נתון. מהמצב הזה אתה יכול לעוף על משמעויות, הכל פתוח לפרשנות אישית שלך.

זה לא כל כך פשוט לתפוס הופעה של בני המה וצריך ממש להיות עם "האצבע על הדופק" ולהישאר מעודכן כי הם לא מופיעים הרבה שכן ישי אדר מצפה לבת בזמן הקרוב. שלשום יצא לי לראות אותם שוב בהופעה מעולה, זה קרה באירוע מיוחד, שנקרא "אוגנדה בתמונע", הופיעו בו בני המה, ניקו טין, מוג'הדין, דידי פייר, רייסקינדר וגם הוקרן סרט אורבני הזוי לגמרי של רן סלבין. בני המה, כמובן היו מרכז הערב, למרות שהופיעו בשלב מאוד מוקדם שלו. הסרט של רן סלבין היה מרהיב אך אני עדיין אמביוולנטי לגביו, דידי פייר היה מצויין עם מוזיקת הפסנתר שלו על רקע הקלטות של תל אביב הסואנת, ניקו טין קצת שעממה, רייסקינדר הופיע אחרון ושוב איך שהוא התחיל לדבר יצא לי החשק… אבל מוג'הדין! יא-אללה ההופעה של מוג'הדין הייתה חשמל! צ'מעו אותם. בהופעה, הם קצת מזכירים לי (in a good way) את Skinny Puppy. מוג'הדין היא שלישייה ירושלמית המורכבת מאלון אבנת על הבס, אורי קריסטל aka "סאבסוניק" על פטיפון/לפטופים וכו' והראל שרייבר, הידוע גם בכינויו "מיול דרייוור" תחתיו הוא מופיע ומתקלט. שרייבר הוא ממקימי ומנהלי הלייבל הירושלמי אק-דק. לכו לראות הופעה של מוג'הדין. לכו לראות הופעה של בני המה.

בני המה?
קטע מתוך חלום מכונן של אוהד פישוף: הוא לא יודע מתי ההופעה הבאה של הלהקה שלו, הוא פונה אל המפיקה ושואל אותה באיזה יום הם מופיעים. רגע אחרי פישוף מוצא את עצמו חצי ער מוטרד בשאלה איך בכלל קוראים ללהקה שלו. הוא צולל חזרה לשינה, אל אותו החלום ובו הוא מציץ בקלסר שאוחזת בידה המפיקה. בפנים כתוב את השם "בני המה"