fbpx
חיפוש

ברית מילה

בני אדם נהגו לקרוא שירה בעל פה, הרבה לפני שלמדו קרוא וכתוב. היא בוצעה מול קהל חי של מאזינים ניאנדרתליים חובבי תרבות עוד בימי קדם. משוררי קרנות הרחוב קראו בקול רם את שעל ליבם לכל עוברי האורח, אף אחד לא קרא לזה אז "ספוקן וורד". היום, שירה תוססת לה מתחת לאספלט התל אביבי, המגירות בעיר מתפוצצות מדפים אך אין קול ואין קורא. איפה היא? שמישהו יוציא אותה בבקשה לרחוב, שמישהו יצעק אותה מהמרפסת, אני רוצה לשמוע.

לא עברו אפילו חודשיים מאז הופעתו של אמן הספוקן וורד הניו יורקי סול וויליאמס, שהשאיר את הקהל הישראלי פעור פה בזמן שהמטיר את מילותיו הטובות כמו גשם זלעפות כשכל שעמד לרשותו זה מיקרופון ואוצר של מילים והנה – הפטרייה הראשונה כבר צומחת לה בתל אביב:

גלעד כהנא, יהוא ירון, נועה פארן, אודי שרבני, וגון בן ארי הם רק חלק קטן מרשימת האמנים שיופיעו ב- Word Up, ערב הספוקן וורד "הרשמי" הראשון בישראל אשר יתקיים ביום שלישי  הקרוב (05/01) במועדון הקומפורט 13.

בפגישה שקיימתי עם ההפקה של '!Word Up', שמחתי לגלות מולי שתי בחורות בשנות ה-20 לחייהן, נטולות דאווין, חברות טובות שחולקות דירה בתל אביב ואהבה משותפת לספוקן וורד. ענבל בנימין וים כהן מפיקות את האירוע הזה בכוחות עצמן, עם מינימום משאבים ואינסוף אמביציה. מסתבר שהן כבר לא לבד.

רגע, אז מה זה בכלל ספוקן וורד?

כהן: "אנשים לא יודעים מה זה ספוקן וורד. אני מחלקת פליירים ושואלים אותי מה זה. הסברתי כבר כל כך הרבה פעמים. ובכן, ספוקן פור דמי'ז – התחיל מז'אנר נספח של היפ הופ, סוג של שירה. ההקראה וההגשה שלה – יש בה קצב. ספוקן זה ללא מוזיקה, רק המילים שלך ואתה. אין לך מאחורי מה להתחבא. ראפ תלוי בביטים, במוזיקה. שיר ראפ עם מילים מפגרות יכול להתחבא מאחורי המוזיקה. ספוקן וורד זה טהור. זה רק הבן אדם. אפילו לא חובה שיחזיק מיקרופון."

בנימין: "אבל הקצב הוא לא קצב של ראפ. אולי זו הגדרה אישית שלי אבל לדעתי זו האינטונציה שמבדילה בין שירה רגילה לבין שירת ספוקן וורד."

איך הגעתן לרעיון של הפקת ערב מיוחד שכזה?

בנימין: "בכלל לא תכננו בהתחלה לעשות משהו גדול, אבל אחרי ההופעה המרגשת של סול וויליאמס, אמרנו אחת לשנייה שזה אפשרי גם כאן. האנשים מתעניינים. אנחנו מקבלות המון  פידבקים ברשת, אנשים ממש ניגשים אלינו ברחוב, שואלים אותנו איפה אפשר למצוא עוד אירועים מהסוג הזה."

ים: "הסצינה המקומית עדיין מינימלית, אבל תוך כדי ההכנות לאירוע, גילינו ואנחנו עדיין מגלות עוד ועוד אמנים ששומעים על המסיבה שלנו ומבקשים להשתתף."

שירת הספוקן וורד האמריקאית נוטה להיות מחאתית, אקטיביסטית. האם נראה לכן שגם אמנים בתל אביב יינצלו את הבמה ב- Word Up למטרות פוליטיות?

בנימין: "הספוקן אכן התחיל ברצון של האמן להביא לשינוי. מההיכרות שלי עם האמנים שמופיעים, תהיה גם מחאה אבל ממש לא כל ספוקן הוא כזה. יש גם ספוקן וורד מצחיק."

כהן: "כל הדגש כאן הוא על ישראל. אנחנו לא בקטע ציוני אבל כן ישראלי. מה שחשוב זה שהאמנים הם מכאן."

הבנתי שכל האמנים שמשתתפים בערב עושים זאת בהתנדבות.

כהן ובימין (כמעט ביחד): "המטרה העיקרית של '!Word Up' היא לא רווח כספי. אנחנו רק רוצות סצינת ספוקן וורד בישראל."

מסקרן אותי לגלות אם הולך להיות איזשהו קו מנחה או אלמנט תוכני משותף בין השורות שייזעקו על הבמה ב- !'Word Up'. כך או כך, זה צפוי להיות מעניין, האמנים באים מתחומים ורקעים שונים של מוזיקה, עיתונות וכתיבה והרבה טקסטים חדשים הולכים לצאת שם מהמגירה. בנימין קוראת לזה "ליריקס טוב שמוקרא בקטע קצבי וכיפי". כהן קוראת לזה "הצד היותר פאנקי של שירה", ואני אומר לכם, מילה שלי, יש דיבור חזק על ערב ספוקן וורד ישראלי.

הכתבה פורסמה לראשונה Time Out בתאריך ה- 31/12/2009

Uri Zer Aviv

עיתונאי, בלוגר, עורך ומגיש ברדיו הקצה

5 Comments
  1. שחר כהן (לואי)

    ינואר 1, 2010 15:06

    ספוקן קיים בת"א (ואולי בעצם בכל הארץ, אני בכלל מר"ג) כבר לא מעט זמן. אני עושה את זה יחד עם ההרכב שלי "לואי" עם שירים של המשוררת החברתית (המעולה!) יודית שחר.

    מה שאנחנו עושים זה לקחת טקסטים שלה ולהלביש אותם ע"ג קטעים אינסטרומנטליים שלנו, כשלפעמים יודית בעצמה היא זו שמקריאה. למילים יש משקל וקצב ע"ג המוזיקה למרות שזה רחוק מאוד מהיפ הופ, המוסיקה היא רוק מתובל בפרוגרסיב. זה עובד מעולה והקהל מגיב לזה שחבל על הזמן.

    נשמח להופיע בערבים כאלה. אם אתם רוצים לטעום כנסו לקישור הבא, תכנית רדיו שבה אנחנו מבצעים קטע שנקרא Escape/שמי טיציאן:
    http://www.icast.co.il/Player.aspx?&file=http://pod.icast.co.il/72e171b3-8672-4d18-9750-62e16d636fb3.icast.mp3&IndexID=357955&name=iCast

  2. גיאחה

    ינואר 2, 2010 13:55

    יפה ומגניב. לצערי אפספס את זה לטובת האחים רמירז באותו ערב…

  3. אורי זר אביב

    ינואר 2, 2010 14:30

    האמת שהאחים רמירז מעולים. מאז אינדינגב אני תופס מהם לאללה.

  4. yuv shavit

    ינואר 3, 2010 10:40

    אני אפסיד את זה לטובת זמני ומחירי נסיעות ולטובת הפער הגדול שפתחתי בלימודים…
    speak on, poets!
    word up, musicians!
    כן ירבו אירועים וטורים בטיים אאוט

  5. מתי

    ינואר 4, 2010 17:02

    סחתיין על האירוע ועל הכתבה, מה אמרתי לך אורי באותו קומפורט…אתה בדרך הנכונה (;
    רק חבל שלא גייסו את אמנית הספוקן וורד הדגולה זוהר וגנר.

אולי תגיד את זה כבר?