ראיון עם להקת קטב מרירי: על חורבות האביב

מי הוא קטב מרירי? תלוי את מי שואלים. אם תחפשו את התשובה בגמרא או בקבלה, קרוב לוודאי שתמצאו סיפורים על איזשהו שד יהודי גדול ונורא. כן, מסתבר שגם לנו יש אחד כזה. לעומת זאת, אם תשאלו את עבדכם הנאמן, הדבר הראשון שאספר לכם יהיה על להקה מיוחדת במינה, ולמען האמת גם די עלומה, שאת אלבומה השני והמצוין הוציאה זה עתה. "על חורבות האביב" הוא נקרא, ובתוכו שוכן סיפורו של מנהיג הלהקה, חיים רחמני, או יותר נכון – סיפורה של העיר תל אביב כולה דרך הפילטר של מצפונו המיוסר.

את סיפורה של העיר בוחר רחמני לספר לא במילותיו שלו, אלא באמצעות טקסטים שנכתבו בידי המשוררים יונה וולך, רוני סומק, ישראל פנקס וט.כרמי. רחמני, חובב גדול של השירה העברית, אמנם גדל וחונך בירושלים בשכונה חרדית, אך מתגורר כיום בשנקין, ומשם מלחין ויוצר יחד עם חברי להקתו; הגיטריסט שי לוינשטיין, המתופפת קרן פמפימון-זהבי ואיך לא – הסופר בסיסט יהוא ירון, שפשוט נמצא בכל מקום לאחרונה, ומנגן עם אינסוף הרכבים נוספים.

"על חורבות האביב" מפגיש אלמנטים של נויז עם מלודיות פסנתר עדינות אך מעוותות, מין רוק בובות מרוטות עם אווירה איטית ומאיימת של חלום על ערש דווי. מי שיעמיק לחפור מתחת לחורבות האביב של קטב מרירי ימצא מתחתיהן אוצר גדול בדמוי אחד האלבומים המקוריים והמרגשים ביותר שיצאו משולי מוזיקת השוליים התל אביבית של האלף החדש. נפגשתי עם רחמני בדירתו ובי סקרנות גדולה ובוערת לגלות עוד על השד הנורא.

מי הוא קטב מרירי?

"מקור השם מפרשת "האזינו" שבספר דברים. זוהי קללה שאלוהים שולח על כל מי שלא ממושמע. זוהי רק אחת מתוך רשימה ארוכה של קללות שהוא שולח, שלרובן יש צליל שאני מאוד אוהב. אני בעיקר התחברתי לצליל. בתרבות היותר מאוחרת של ימי הביניים, מהתלמוד והלאה, החלו להתייחס לשם הזה כאל שם של שד יהודי והמציאו עליו כל מיני סיפורים בגמרא ובקבלה."

אז בעצם לא קראתם לעצמכם על שמו של שד יהודי נורא?

"לא, זאת לא הייתה הכוונה. מה שמרתק אותי זה העניין של הסאונד. המשמעות של השם פחות מעניינת אותי מאיך שהוא נשמע. קטב מרירי מתקבל כמו משהו מוכר ובעברית, אבל אז כשאתה מנסה לחשוב מה זה קטב ומה זה מרירי אז אתה לא ממש יודע. האמת היא שקטב מרירי בארמית פירושו חץ שמשוח ברעל."

ישנם כל מיני צלילים באלבום שקשה לשייך לאיזשהו כלי נגינה קונבנציונלי. על אילו כלים אתם מנגנים?

"הבסיס הוא פסנתר שאותו אני מנגן, יש גם כל מיני סוגי גיטרות ששי מנגן ואני גם קצת. אנחנו פשוט מעוותים הכל אחרי ההקלטה. גם הצורה שאנחנו מנגנים על כל אחד מהכלים היא לא סטנדרטית. שי מנגן עם כמה מגברים בו זמנית ועם המון אפקטים, אני מעביר את הפסנתר דרך מחשב עם כל מיני פיק-אפים. יש שם גם כל מיני בובות וצעצועים. ממש בנינו קונסטרוקציות באולפן כדי להכין אותו להקלטה."

האם קיימת משמעות לכך שלשיר הראשון באלבום קוראים "לפני השינה"? כי לי האלבום נשמע כמו נע בין החלומי למורבידי

"זו פרשנות יותר טובה משלי, אולי אני אאמץ אותה, אפשר לקבוע שזו הפרשנות הנכונה. אני לא יכול להגיד לך שחשבתי על זה קודם, אבל זה נשמע לי יותר טוב מהסיפור שלי."

ובכל זאת, מה הסיפור שלך?

"השיר מתחיל במילים "זאת העיר היפה בעולם", וזה באמת מה שאני מרגיש. בניגוד לירושלים ושדרות שבהן גדלתי, כאן אני מרגיש בבית, כזר בין זרים. אבל השיר גם מסתיים ב-"ולפנֵי השֵנה כמעט משתכנע", כלומר אני צריך לעבוד הרבה על עצמי כדי להאמין שזו העיר הכי יפה בעולם, שיש בה רק טוב. זאת התחושה לדעתי שהאלבום משקף, בין שיר אהבה לתל אביב, לשיר אכזבה ממנה."

בתור אלבום קונספט עם התחלה אמצע וסוף, אילו נופים אתה רואה בדרכך שאתה נוסע מהשיר הראשון אל אחרון?

"ההתחלה היא כמעט פסטורלית ועוברת בדרך שברים ותאונות וכל מיני צלקות על בנינים וטיח שנופל ובעצם כל הדברים שרואים כשעוברים בתל אביב, גם יפים וגם מכוערים, ובסוף יש משהו אפוקליפטי, משהו שצופה את העתיד של תל אביב. בשיר האחרון באלבום, " שבע שורות על פלא הירקון" שכתב רוני סומק, כוונת המשורר הייתה לספר על דייט שלו, שבו הבטיח לקחת מישהי למקום הכי יפה ולקח אותה לירקון. הוא סיפר לי, שהיא אמרה לו שזה הגשר הכי גדול בעולם שהיא אי פעם ראתה מעל תעלת ביוב. את זה אני יודע רק בגלל שנפגשתי איתו כשרציתי להלחין את השיר. אני קיבלתי מהשיר דווקא תמונה אחרת, אפוקליפטית יותר, עם יריות ברחובות"

מאיפה מגיע כל הוייב היהודי-דתי הזה כשאני מאזין לאלבום?

"תראה, היהדות היא משהו שמאוד מעסיק אותי ונוכח בעולם שלי, אז אני מניח שאיכשהו זה נכנס ועובר במוזיקה. אבל האלבום לא מתעסק ביהדות, אלא בפוליטיקה תל אביבית עכשווית. המטרה באלבום היא לחפור את התחושות שלי מלגור בתל אביב, מלאהוב אותה ולהתאכזב ממנה, וגם מלהתמודד עם הסיפור הציוני שלה, זה שהאכילו אותנו כל חיינו ולאט לאט מתפורר. כל מי שחי כאן יכול לראות איך הנרטיב הזה לא מסתדר."

אתה מתכוון לתל אביב הכבושה

"כן, החולות האלה שעליהם הוקמה תל אביב."

אבל כל מה שהיה כאן לפנינו זה רק חול ושלט שאמר "פה תוקם העיר תל אביב", לא?

"כן, רק שמסתבר שהחולות האלה היו אנשים."

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=LYyGrdznYxI[/youtube]

• הכתבה התפרסמה לראשונה כאן, בגרסתה המקוצרת
• ניתן להוריד את האלבום כולו בחינם דרך דף הבאנדקאמפ של הלהקה, כולל העטיפה ומילות השירים