3 שירים שלא תשמעו בתוכניות יום הזיכרון לשואה ולגבורה

בחרתי שלושה שירים שאהובים עליי במיוחד ושאינם נתפסים כ-"שירי שואה", לפחות לא במוזיקליות שלהם, אבל כן מתחברים לי לחלוטין עם זיכרון הזוועות שהחברה הישראלית הבנתה לתוכי. כשאני חושב על זה, השיר הראשון שאי פעם העזתי לכתוב היה "שיר שואה" שתיאר את המקרה המוכר של היהודי שכופר באלוהיו אחרי שחווה מחנה השמדה ויצא משם חי. נו, הייתי אז תיכוניסט בשיעור ספרות… אבל השירים הבאים יהיו קצת פחות ברורים מאליהם. אגב, קליק על העטיפות יוביל להאזנה מלאה לאלבומים וכמובן ששלושתם מומלצים בכל יום בשנה:

Holland, 1945 by Neutral Milk Hotel

השיר הראשון שקפץ לי באסוציאציה השואתית של היום לקוח מתוך אלבום המופת – In The Aeroplane Over The Sea של ניוטרל מילק הוטל מ-1998. זהו דווקא השיר הכי רועש באלבום וכלל לא יוצר רושם של שיר יום זיכרון – עד שמקשיבים למילים. השמועות אומרות שהשיר נכתב בהשראת חלום שהיה לסולן וכותב השירים של הלהקה – ג'ף מנגום, על כך שהוא חוזר בזמן כדי לצאת ולהציל דווקא את אנה פרנק. ולא, הוא לא יהודי. עוד על הקשר בין האלבום הזה, נדודי שינה והשואה במאמרו של קלארק טיילור.

The Sad Skinhead by Faust

השיר השני, להבדיל מרוב השירים שיצא לי להיתקל בהם היום, הוא דווקא של להקה גרמנית וכתוב מנק' מבטו של ניאו נאצי עצוב ומתוסכל. כך גם נקרא השיר – The Sad Skinhead, והוא שייך להרכב הקראוטרוק הענק פאוסט ולקוח מתוך אלבומם IV שיצא בשנת 1973. השיר מעביר את הילך הרוח ההרסני, האבוד וחסר המוצא של הניאו נאצי המשועמם:

"Going places / Smashing Faces / What else could we do?"

 

Six Million Germans by Daniel Kahn & The Painted Bird

השיר האחרון בשלישייה שייך לאמן הכלייזמר והתיאטרון האמריקאי דניאל קאהן, שבא להתארח ממש לא מזמן בתוכנית הרדיו של אור בזויות ומשום מה סרב לבצע את השיר הגדול הזה באולפן. מתוך Partisans & Parasites שיצא ב-2009, השיר הזה הוא מעין הומאז' מקאברי לתנועת הנקמה (Nakam) המחתרתית שהקים הפרטיזן אבא קובנר, ששמה לעצמה למטרה להרעיל את מי השתייה של הגרמנים מייד עם תום מלחמת העולם השניה. השיר מתאר את הבעיות המוסריות שבלרדת לרמתם של הרוצחים הארים ומבקר את רעיון הנקמה, הלכאורה מוצדק, של קובנר. כאן תמצאו את מילות השיר. ממש כדאי לקרוא אותן תוך כדי האזנה.