כוכב הלכת גונג

Gong – הרכב הפרוגרסיב רוק האהוב עלי בכל הזמנים מגיע לשתי הופעות בארץ הקודש בהרכב המקורי והמלא! זה יקרה במועדון הזאפה בתל אביב ב-30 וב-31 באוקטובר במסגרת פסטיבל תל אביב הראשון למוזיקה! אבא גונג ומייסד הלהקה הוא היפי אוסטרלי העונה (לפעמים) לשם דייויד אלן. בסיקסטיז אלן היה חלק מהרכב פרוגרסיב ג'אז פסיכדלי גאוני בשם The Soft Machine יחד עם Robert Wyatt ו- Kevin Ayers שהגיעו היישר מסצנת קנטרבורי המוזרה. Gong הם מחלוצי הספייס רוק, מעין תת ז'אנר של רוק בריטי פסיכדלי במיוחד המערבב השפעות של פרוגרסיב רוק עם פולק, ג'אז, סינטיסייזרים ואסיד, המון המון אסיד. עומדות להגיע לכאן פיות תה שעפות בתוך קומקומים ויהיו גם גמדים. גונג המיתיים פשוט לא אמיתיים. יום בהיר אחד בשנת 1967 החליטו סופט משין לטוס מאנגליה לארה"ב. כשהגיעו לשם, האמריקאים לא נתנו לדיויד אלן האוסטרלי להיכנס למדינה והוא נאלץ לחזור חזרה לאנגלייה… Soft Machine המשיכה לאמריקה ואלן נשאר להקים את משפחת גונג המשוגעת שלו.

:Listen to The Tea-pot Pixies

בגדול אני ממש לא חסיד של להקות פרוגרסיב מהסבנטיז בגלל כמה אלמנטים דומיננטיים מעצבנים שחוזרים על עצמם בהמון מהלהקות הללו, להקות שחלקן נחשבות לאגדות. ייסלחו לי כל מעריצי Yes, Camel, Dream Theater או King Crimson אבל אני פשוט לא מצליח להבין למה חייבים להאריך שירים לעשרים דקות של אוננות אינסטרומנטלית ווירטואוזית. כן, הבנתי שהגיטריסט שלכם יכל להיות המורה של הנדריקס. מה שאני שואל זה אם יכל להיות מורה למה בחר להיות טכנאי? אם אתה לא מוזיקאי בעצמך לרוב קטעי סולו גיטרה ארוכים במיוחד (שנפוצים כמו מחלה בפרוגרסיב של התקופה ועד היום) נשמעים לך כמו הפגנת טכניקה מדהימה אך נטולת רגש ולפיכך משעממים ואחרי עשר דקות שהם נמתחים גם מביאים ת'חלסטרה. אפילו באלבום מופת כמו In The Court Of The Crimson King יש כמה קטעים כאלה בתוך שירים שאני פשוט לא רוצה להאזין להם עד הסוף. אני לא מבין את זה. אני לא מרגיש את זה. אני לא גיטריסט. אמנם גם לגונג יש הרבה קטעים ושירים ארוכים אבל מלאי עניין והמוזיקה עדיין קומוניקטיבית ולא איזה גיבוב אבסטרקטי ויומרני של מוזיקאי שחושב שכבר שמע וניגן הכל.

זהו. סיימתי ללכלך על פרוגרסיב רוק. אני באמת מרגיש יותר טוב עכשיו, תודה. התכנסנו כאן בכלל בכדי לשמוח ולברך במעגלי ריקוד פגאני יחף על קרקע בוצית ורכה את הגעת המיתולוגיה המוזיקלית של גונג אלינו להופעה! היום קשה לייצר מיתולוגיות בעולם המוזיקה הטכנולוגי והמתקדם (אחורה) הזה. מיתולוגיה היא קצת כמו אופרת סבון במובן הזה שהיא נמתחת על גבי פרק זמן ממושך ונוטה לעסוק הרבה בסיפורי צד קטנים וכביכול שוליים היוצאים כענפים מן הסיפור המרכזי אך בסוף מתחברים למשהו גדול יותר. בשביל לבצע תעלול מורכב שכזה במוזיקה היה נהוג עד לא מזמן לעשות אלבומי קונספט – אלבומים אשר מכלול כל השירים שבהם מספר סיפור אחד. אך לצערי, אלבומי הקונספט הם זן נכחד כיום.

שירים בודדים נמכרים באינטרנט ואלבומים שלמים מפורקים לגורמים. הדיגיטציה של המוזיקה גם קיצרה באופן משמעותי את סף הסבלנות שאנחנו מגלים אל משמע מוזיקה מורכבת בהאזנה ראשונה. גונג עשו את אחד מאלבומי הקונספט היפים ביותר שנעשו אי פעם. הם המציאו את Radio Gnome Invisible – פנטזייה אחת מוזרה, קסומה ואגדתית שנפרשת על גבי שלושה אלבומי קונספט נפרדים. הדמויות מסיפור האגדה הזה, נמצאות באלבומים רבים נוספים של גונג. הסיפור מבוסס על חזיון שדיויד אלן טוען שחווה במהלך חג הפסחא של 1966. הוא מספר שראה את כל העתיד מונח לפניו. מישהו אמר אסיד?! בכל אופן זהו תקציר סיפור הנושא המרכזי:

חלק א' – Teapot Pixies – 1973

הסיפור מתחיל כאשר מגדל חזירים בשם Mista T Being שהוא גם מומחה לתרבות מצרית קונה "עגיל קסם" ממוכר עתיקות בשם Fred the Fish. מסתבר שהעגיל הקסום קולט מסרים מכוכב הלכת גונג דרך איזושהי תחנת רדיו פיראטית בשם Radio Gnome Invisible. פרד דה פיש ומיסטא T בייניג טסים יחד אל הרי ההימלייה שבטיבט כדי לפגוש את "יוגי הבירה הגדול". הם מוצאים אותו בתוך מערה, שיכור מבירה אוסטרלית (…Foster's), כשהוא חוזר המילים "בננה-נירוונה-מניינה" כמו היו מזמור דתי. במציאות גונג באמת נפגשו עם הבסיסט שלהם בפעם הראשונה בתוך איזו מערה במיורקה.

באותו הזמן, הגיבור המרכזי של המיתולוגיה, Zero the Hero או לחילופין אפס הגיבור, חי את חייו בשלווה עד שלפתע, בעודו צועד ב-Charing Cross Rd שבלונדון, נגלה אליו חזיון. מואר, מאותו רגע אפס הגיבור מתחיל לחפש אחר גיבורים בצורה אובססיבית. הוא מתחיל לסגוד ל-Cock Pot Pixie, אחת מה- Tea Pot Pixies שחיות בכוכב הלכת גונג. ה- Teapot Pixies הן ירוקות עם פרופלורים קטנים שיוצאים להן מהראש והן עפות בתוך קנקני תה אנגליים.

בסוף החלק הראשון, Zero the Hero, פתאום נתקע בוהה באיזה חתול שהוא זרק לו קצת פיש אנד צ'יפס רגע לפני כן. החתול מתגלה כמכשפה טובה בשם יוני שנותנת לאפס הגיבור שיקוי קסמים. הדיסק הראשון מגיע לסיומו.

:listen to Zero the Hero and the Witch's Spell

חלק ב' – Angel's Egg – 1973

Zero the Hero נרדם תחת השפעת השיקוי שקיבל מהיוגי ומוצא את עצמו מרחף ומשוטט בחלל. תוך כדי ציפה בשחור הגדול, הוא בטעות מבהיל איזה טייס חלל בשם Captain Capricorn. אפס הגיבור מאתר את כוכב הלכת גונג ושם הוא מבלה את רוב זמנו בחיקה של זונה. הזונה מציגה אותו בפני אלת הירח – Selene.

בזמן ש-Zero the Hero ממשיך את הטריפ שלו בחלל, ה- Teapot Pixies מסבירות לו על מערכת ההיגוי והתעופה של קנקני התה שלהן. משם הן מובילות אותו לאחד ממקדשי הגונג הבלתי נראים. בתוך המקדש הן מראות לו את ה- Angel's Egg – התגלמות של 32 דוקטורי האוקטבות (the 32 Octave Doctors) שהם צאצאים של תא האל הגדול…

אפס הגיבור בשלב זה של הסיפור נגלה אל תוכנית גדולה בה הוא צריך לקחת חלק. עומד להתקיים בכדור הארץ פסטיבל פריקים גדול אותו עליו לארגן. בזמן שכולם בפסטיבל יעשו חיים אמורה להתחיל הופעה גלובלית של the Switch Doctor. הסוויצ' דוקטור אמור יהיה בשלב מסוים לעשות לכל קהל הפריקים סוויצ' ולפתוח להם את העין השלישית ובכך להתחיל עידן חדש וטוב יותר בתולדות האנושות.

listen to Oily Way:

חלק ג' – You – 1974

בחלק הסוגר של הטרילוגיה, Zero the Hero מבין שהוא חייב לחזור מהטריפ שלו, הוא מבקש מ-Hiriam the Master Builder שיעצב את ראייתו מחדש כך שהוא יהיה מסוגל לבנות מקדש בלתי נראה משלו. Hiriam נענה לבקשתו של אפס הגיבור אשר מחליט מייד אח"כ שעליו להתחיל ולעבוד על אירגון פסטיבל הפריקים. בבאלי… הכל הלך טוב, הפסטיבל נפתח וה- Switch Doctor עלה על הבמה ופתח לכל הקהל את העין השלישית. רק העין של אפס הגיבור לא נפתחה בזמן שהוא היה במאחורה של הקהל עסוק בעוגת פירות (fruitcake = משוגע בסלאנג בריטי). עקב כך שבעצם פספס את כל המאורע בגלל העוגה המטופשת, אפס הגיבור נידון להמשיך את קיומו סביב גלגל החיים והמוות הבלתי פוסק ולאט לאט מתכנס אל תוך ה- Angle's Egg. בודהיסטי משהו…

listen to Master Builder:

זו הייתה רק טעימה קטנה מתוך עולם הפנטזיה העשיר וההזוי של גונג. כן, אני יודע, הם זקנים סטונרים מחוקים לגמרי בלי הרבה קשר עם המציאות אבל ב-30 וב-31 לאוקטובר, כך לפחות מספרים הכוכבים, יווצר קשר קוסמי בין כוכב הלכת גונג לבין ישראל ואני ממליץ לכם בחום להיות במועדון הזאפה כשזה קורה.