ראיון עם ניצן חורש מ- The Come On Baby Don`t Say Maybes

ההופעה של ה-קם און בייבי דונט סיי מייביז ברוקבילי רייב לפני שבועיים (אוזןבר) הייתה ללא ספק אחת ההופעות הכי כיפיות שהייתי בהן השנה. התלהבתי בטירוף, רקדתי ללא הפסקה. הקם און בייבי הם ממש "סופרגרופ" בקנה מידה אינדישראלי – רם אוריון, חברי להקת אלקטרה, ניר וטשטיין מנערות ריינס, ורקדנית הגוגו, עדי מגוג, שמשקשקת במאראקס ובטמבורין. אף אחד לא יכול היה להוריד ממנה את העיניים (ושמתי לב שגם אף אחת). גרייט בולס אוף פייר! אף פעם לא הייתי בהופעה בה ניגנו מוזיקה שכזו – סרף, Pאנק עם סאונד מלוכלך ורוק אנד רול סטייל שנות החמישים. אתם יודעים, בחורות בשמלות ושיער גלי שמסתחררות בידיהם של גברברים צעירים עם בלורית-ברק-בריליינטין.

אחרי ההופעה, פניתי לניצן חורש חבר להקת אלקטרה שגם שר ומנגן בגיטרה בקם און בייבי דונטס סיי מייביז (ת'כלס שם להיט) והבעתי את הערכתי. ככה אני. הוא הסכים לענות לאור בזויות על כמה שאלות שעלו לי בזמן ההופעה:

הבנתי שאתם סוג של הרכב קצר מועד שאמור היה להופיע חד פעמית. כמה פעמים ואיפה כבר הופעתם? האם נראה אתכם שום על במה אחת בקרוב? ואל תגיד אולי

"אתה צודק. זה התחיל מאותה הופעה חד פעמית, אבל כשלקח לנו חצי שעה להידחס מהמדרגות של האוזן ועד לבמה, הבנו שיש עניין מסביב. אז הערב החד פעמי הפך למין ליין של מסיבות-הופעה – ה"רוקבילי רייב". זה קורה אחת לכמה חודשים או שאנחנו מופיעים בארועים מיוחדים, כמו באינדינגב, שהזמינו אותנו יפה."

אז איך נולדה ה-"סופרגרופ" מי יזם את כל העיניין?

"רם אוריון הוא חבר יקר של אלקטרה, ואנחנו נהנים לעשות מדי פעם דברים ביחד. הטריגר היה לאון נפוליאון; באחד הערבים שהוא עורך באוזןבר הציע לנו להרים על המקום הרכב חד פעמי. גייסנו את ניר מנערות ריינס על הפסנתר, ומאוחר יותר את עונגי ציזלינג הסקסופוניסט. את הגברת מגוג, שבדיוק סיימה קורס סגפני וממושך בנגינת קסטנייטות, שאלתי באיזה ערב שתיה משותף מה היא עושה בשישי הבא. היא באה."

איך בחרתם את השם ללהקה?

"אנחנו מנגנים בדיי ג'וב שלנו בלהקה עם שם קצר של מילה אחת. רצינו לראות איך זה מרגיש להיות לרגע בלהקה עם השם הכי ארוך שאפשר. אנחנו גם רגילים לנגן בלהקות רזות, של שלושה חברים- לכן הרצון לאינפלציה באנשים על הבמה שיש בקאם און בייבי דונט סיי מייביז."

מאיפה היפיפייה שרקדה על הבמה וגמרה לי את הבירה? אני מוכרח לציין שהיא עובדת איתכם יופי בלייב אבל מה הקשר שלה ללהקה?

"תתאפס על עצמך בחור. זו עדי מגוג, המתעתעת בגברים. אנחנו להקת ריקודים, אך טבעי שתהיה רקדנית עם מניפה ביד על הבמה. אני לא מבין למה אנחנו היחידים שעושים את זה. אולי זו הבעיה של המוזיקה בחמישים השנה האחרונות."

מה הטלפון שלה?

"עדי לא מחזיקה טלפון, רק מאראקס."

מי מכם הביא את בשורת הרוקאבילי לחבר'ה של הקם און בייבי? האם זו השפעה מוזיקלית משותפת של כל חברי הלהקה?

"כשגרתי בלונדון, אחד ממקומות הבילוי הקבועים שלי בשבתות היה  The Old Axe – מועדון חשפנות ביום יום, שהפך בשבת בלילה למאורת רוקבילי. עדי מגוג ניהלה את הבר במועדון. יש לי ערבי תקלוט בפאב השסק, בהם אני משמיע הרבה רוקבילי, כל מיני קטעים עלומים ונפלאים מהפיפטיז, שהופכים הרבה פעמים למסיבה. רם התאהב, דורון הבסיסט של אלקטרה גם חזק בעניין, וכך גם שאר החברים. חשבנו לנסות רגע לנגן את השירים האלה, ובטעות זה יצא נורא כיף."

על מה אתם שרים? האם ישנה בכלל איזושהי חשיבות למילים או שאתם מכוונים ישירות לנענוע עכוזים?

"חשוב מאוד שבשירים תהיה את המילה בייבי, או שיהיה מקום לצעוק "קאם און"."

ומה עם איזה דיסק ככה, יהיה מתישהו?

"לכולנו יש את העיסוקים שלנו: לרם יש את מפעלותיו הענפים, אנחנו באלקטרה מסיימים עכשיו עבודה על האלבום שלנו, ניר מופיע עם הריינסיות וכן הלאה. אני מקווה שכבר הבנת שאלו לא שירים שלנו בבייביז, כן?"

האמת שהדבר האחרון שעניין אותי בהופעה שלכם זה המילים.. הייתי עסוק מדי בלנסות ולהשתלט על הגוף שלי שהחליט לנוע בלי שאמרו לו. האם קיים איזשהו זרם תחייה לרוקאבילי? אם כן – זרוק איזו המלצה ללהקה ששווה לשמוע.

"כן, זה די קורה בעולם עכשיו. תשמע את ה-"קראמפס"!"

הדור הראשון לתחיית הרוקבילי, הקראמפס בשנות השמונים:

[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=kC4LqiRoIE8[/youtube]

אמן שהיית מוכן למכור את אמא שלך רק בשביל לעשות איתו סיבוב הופעות?

"אני מוכן שבאדי הולי יחמם את הקאם און בייבי דונט סיי מייביז."

• אלקטרה ב-myspace.
• עמוד הפליקר של הצלמת נועה מגר. המון צילומים מעולים מהופעות חיות.
• לקחתי את המלצתו של ניצן ברצינות והאזנתי לאלבומם של הקראמפס Bad Music For Bad People  מ-1984. עכשיו גם אני ממליץ עליו. הוא אש.