פיוצ'ריסטיק רטרו פאנק דיווה

אם לורן היל הייתה מתחתנת עם חייזר שחזר מהעתיד במקום עם הצאצא ההוא של בוב מארלי (אחד מהם), אולי היה יוצא לה אלבום כמו Archandroid של ג'אנל מונה. באמת לא ברור מה השנה אצל ג'אנל, אולי פוסט מילניום סיקסטיז. האלבום החדש שלה מציג כל כך הרבה סגנונות שונים, משנים שונות, שחייב להיות בו משהו שתאהבו. אולי זה סוג של מוטאון אנדרואידי. Archandroid הוא אלבום שדורש האזנות חוזרות, בדיוק כמו שאני אוהב. וחוץ מזה, היא מארחת בקטע השני והמצויין בו, Dance Or Die, את סול וויליאמס, וזו עובדה שקונה אותי מראש, אני חייב להודות. בדומה לוויליאמס, גם ג'אנל בכלל רצתה להיות שחקנית במקור, אך מצאה את עצמה בסופו של דבר עושה מוזיקה. היא התגלגלה מביתה שבקנזאס סיטי אל העיר הגדולה ניו יורק, והתחילה לשחק המון תפקידים שונים, אבל לא בתור שחקנית אלא כזמרת. ב-Archandroid קיימים שירים שבהם היא משחקת את ג'יימס בראון, כמו ב- Tight Rope (צפו בקליפ למטה), שמתארח בו גם ביג בוי מאאוטקאסט המעולים. ברגעים אחרים היא נכנסת לנעלי הגלאם רוק של דיויד בואי, ובהמשך היא בכלל חותכת לכיוון הניאו פסיכדליה, ואפילו מארחת את גאודי מאוף מונטריאול (לא ההוא מספרד וגם לא הגבינה, זה בכלל גאודה). הרבה זמן שלא נתקלתי בזמרת עם סטייל מקורי כמו שלה. וכן, לערבב מיליון השפעות, מבחינתי זה נחשב ללהיות מקורית, אם התוצר הוא משהו שלא שמעתי עדיין, וזה בדיוק המקרה עם ג'אנל מונה. אם לשפוט לפי עטיפת האלבום (המדהימה), וגם לפי השם שלו, יש לה איזשהו פטיש למטרופוליס, הסרט של פריץ לאנג מ-1927. לא, לא צפיתי בו עדיין (ע"ע חור בהשכלה). ג'אנל מונה היא לא פחות מפיוצ'ריסטיק רטרו Fאנק דיווה, צ'ק הר אאוט!

מה הסיכוי שהמון-ווק, שהיא עושה בקליפ כאן למטה, הוא אמיתי? כי אם הוא כן, אז באמת נראה לי שהיא אישה ביונית

Dance Or Die feat. Saul Williams by Janelle Monae
[podcast]http://www.lightbaz.com/wp-content/uploads/2010/06/02-Dance-Or-Die-featuring-Saul-Williams.mp3[/podcast]

Mushrooms Roses by Janelle Monae
[podcast]http://www.lightbaz.com/wp-content/uploads/2010/06/11-Mushrooms-Roses.mp3[/podcast]

Wondaland by Janelle Monae
[podcast]http://www.lightbaz.com/wp-content/uploads/2010/06/15-Wondaland.mp3[/podcast]