ראיון עם הטיוי בודהאס לטיים אאוט + אאוט טייקס

יום לפני שאירחתי את הטיוי בודהאס ברדיו, ראיינתי את יובל הרינג ואורי טריאסט מהלהקה בשביל טיים אאוט. פגשתי אותם בחומוסיה, שכן הם רק חזרו עכשיו מברלין והם מפרקים כל מאכל עממי שנקרה בדרכם (גם באמצע תוכנית הרדיו הם התחילו לפנטז על סביח). האמת שאני הוא זה שהציע את הרעיון המטופש של לקיים איתם ראיון בתוך מזללה רועשת על כביש סואן. כשהבנו שזה יהיה בלתי אפשרי, יצאנו שלושתנו לחפש מקום שקט ובסוף מצאנו את עצמנו יושבים על רצפת אספלט מאחורי איזה בניין מגורים, איפה שבד"כ נמצא החדר זבל. אולי בגלל שהמקום הרגיש לנו טבעי, הראיון זרם ממש טוב, ויצאו ממנו קטעים מעניינים, שחלקם, מפאת חוסר מקום, לא פורסמו בכתבה בעיתון. צירפתי כאן את הכתבה כפי שפורסמה, ומתחתיה הוספתי כמה "אאוט טייקס".

במה שונה האי פי החדש מהחומרים המוקדמים שלכם?

הרינג: "השירים עכשיו הם הרבה יותר סטרייט פורוורד, יותר קצרים. שמענו המון ראמונז בטורים הראשונים שלנו וזה השפיע עלינו מאוד."

טריאסט: "הכל יותר ברור עכשיו. אנחנו מתחילים משלושה אקורדים ולא הולכים על הקטעים הפסיכדליים הארוכים."

ולמה הפסקתם להופיע על הרצפה, בתוך הקהל?

הרינג: "בהתחלה רצינו להרגיש את האנרגיה הזאת שבאה מתוך הקהל, אבל עם הזמן גילינו שאנחנו אנשים הרבה יותר פרטיים וביישנים, ואיכשהו האנרגיה על הבמה הרגישה לנו יותר קרובה למי שאנחנו באמת."

טריאסט: "אני חושב שזה לא בסדר מצד הקהל לצפות לזה כמין גימיק של מגניבים. אנחנו לא כאלה."

ספרו על איזו חוויה יוצאת דופן מסיבובי ההופעות שלכם באירופה

טריאסט: "בפינלנד מישהו מהקהל עשה לנו הייל היטלר ככה עם היד. זה היה הייל היטלר רב משמעי. לא היה ברור אם הוא עושה את זה כי הוא חקר עלינו ויודע שאנחנו ישראלים, הרי על הפלייר היה כתוב שאנחנו מברלין, או שאולי הוא חשב שאנחנו גרמנים, והוא נגדנו בגלל זה, או שבכלל להיפך – שהוא בעדינו בגלל זה. אני הייתי שם עם גיטרה גרועה שלא הייתה אפילו שלי והייתי נורא קרוב ללזרוק לו אותה על הראש, אבל מיקי, שהיא הבן אדם הכי פרנואידי שאני מכיר פשוט עשתה לו הייל היטלר חזרה."

הרינג: "הייתי כל כך מופתע ממה שמיקי עשתה, זה ממש לא אופייני לה. כשהיינו מופיעים בתוך הקהל בחו"ל, היא הפסיקה כמה הופעות באמצע, כי מרוב תשישות היא התחילה לראות דברים וחשבה שמישהו מנסה לתקוע לי סכין בגב."