במצב שהלהקה שאתם מתכוונים ללכת לראות מופיעה פעמיים באותו המקום, יום אחרי יום, לאיזו הופעה הייתם הולכים? האם יש בכלל תשובה אחת לשאלה הזאת? פשוט קפצתי לשכן עם הקובה הקפואה שלי בשביל לחמם אצלו בטוסטר אובן (לי עדיין אין…) ועל הדרך סיפרתי לו על כך שהוכרזה הופעה נוספת של הטינדרסטיקס בבארבי, יום אחרי התאריך המקורי (בראשון ובשני לדצמבר). הוא שאל לאיזו מהן אני מתכוון ללכת ולי לא ממש היתה תשובה לשאלה המתבקשת. בזמן שהקובה מתחממת התפתחה בינינו שיחה על הסוגיה החמורה.
יש מצבים שבהם בהופעה השניה הלהקה בוחרת לנגן שירים פחות מוכרים, כאלה שידברו אל המעריצים היותר שרופים, אלו שמגיעים לשתי ההופעות יום אחרי יום ולא מעוניינים לקבל את אותה החוויה משוכפלת. ההופעות של יו לה טנגו בבארבי שנה שעברה הן דוגמא טובה למצב הזה, שכן הגעתי לשתיהן והאחרונה היתה אמנם הרבה יותר כסאחיסטית וקשה אך לטעמי גם המוצלחת מבין השתיים. אבל זה מצב שנכון בעיקר ללהקות וותיקות. מצד שני, יעלה הטיעון המתבקש שלהקה או אמן יתנו אחלה הופעה ראשונה עם אנרגיות של חוויה חדשה אבל בהופעה שלמחרת יאבדו מההתלהבות הבתולית.
ואם נמשיך לחפור על המצבים האפשריים, אז גם יכול מאוד להיות שהופעה שניה של להקה במקום שהיא מעולם לא הופיעה בו קודם, יכולה להיות טובה בהרבה אחרי שנלמדו הלקחים מהאינטראקציה עם הקהל של ההופעה הראשונה ועם הסאונד של האולם. אני יכול להמשיך לחשוב על עוד ועוד מצבים שונים למה עדיף ללכת להופעה הראשונה או לשניה, אבל נראה לי שהבנתם את הנקודה. הואילו בטובכם לעזור לשני שכנים שמתוסכלים משטויות לשפוך עוד קצת אור על השאלה הקשה.
אבי בוחבוט
נובמבר 18, 2010 15:02
מה זה משנה 🙂
אורי זר אביב
נובמבר 18, 2010 15:07
זה לא כל כך משנה..
קאז
נובמבר 18, 2010 18:14
מנסיוני כאן בניו יורק זה לא משנה הופעה היא הצגת בידור בסך הכל ולהקות מקצועניות שמופיעות הרבה נותנות את ההצגה גם בראשונה וגם בשניה . קצת מבאס לחשוב ככה , אבל הם באים לתת עבודה ולנגן את השירים שהם מנגנים הכי טוב. במיוחד אם זה חלק מסיבוב הופעות גדול.
לא פעם ראיתי הופעות עם אותו סט ליסט יום אחר יום ( או כמעט אותו סט ליסט ) . אם אותן גסטות ועם מיעוט שיחה עם הקהל.
אם יש משהו שיכול לשנות את זה – זה הארנגיות של הקהל וגם אז – רק אם הלהקה קשובה אליהן . (קרי גרג דולי ) אגב, יולה טנגו הן לא דוגמא . הם ידועים בכך שכל הופעה שלהן שונה . גם בגלל הרפטואר העשיר ובעיקר כי הם רגילים לכך – בחנוכה הם מופיעים יום אחר יום באותו המקום במשך כל שמונת ימי החנוכה )
אורי זר אביב
נובמבר 18, 2010 23:35
יכול להיות גם שעדיף ללכת לראשונה כי אם היא מדהימה אולי שווה ללכת שוב למחרת
גלי
נובמבר 19, 2010 19:37
בגדול , סביר שהשנייה תיהיה טובה יותר. אבל מי יכול להתאפק. דחיית סיפוקים זה לא אנחנו.
אפשר למצוא אותי בראשונה של הטינדרסטיקס
גיאחה
נובמבר 20, 2010 00:02
אני הולך תמיד לראשונה במצבים כאלה. אחד הנימוקים הרציניים הוא שאני אוהב מאוד את ההפתעה וההתרגשות של אמנים מחו"ל במפגש ראשון עם קהל ישראלי, שהוא חם ומעניק הרבה יותר מקהל ניו יורקי או גרמני, למשל. ההתרגשות הזו יוצרת לפעמים משהו נפלא על הבמה, ובדינמיקה של הבמה עם הקהל.
סביר בהחלט להניח שהופעה שנייה באותו המקום תהיה חלקה יותר. אבל איכשהו, אני תמיד מוצא את עצמי הולך לראשונה.
אורי זר אביב
נובמבר 20, 2010 01:16
אני מוצא את עצמי גם הולך לרוב לראשונה, אבל ללא שום תכנון מחושב מראש. אולי אני פשוט לא מעוניין לשמוע מאחרים איך היה בהופעה של היום ואז לנסות להתאים את הציפיות שלי למה שאחווה מחר. שוב, רק במחשבה בדיעבד. ובתור אחד שחווה קצת קהלים בחו"ל, בעיקר בלונדון (אני מודה) אני בהחלט מסכים איתך שאנחנו קהל פשוט אדיר. באמת שלא בקטע של להחמיא לעצמנו לחינם. אנחנו קהל שלא יודע לא להחזיר אהבה.
גלי – נתראה שם. וזה שאני כבר לא גר בעיר ילדותי לא אומר שהבירה המתוכננת שלנו מבוטלת 🙂
ינדי.
נובמבר 23, 2010 03:03
על אף שזה מפתח את חיי החברה שלך, נוסף על החשיבה הכמעט פילוסופית,
אני יכולה להציע לך את טוסטרי הממוחסן לפרק זמן לא ידוע אך נכבד,
אם תרצה לחמם את הקובות שלך בבית, לצלילי ההרכב החו"לי המתקרב אלייך לטובה.
שירילב
נובמבר 24, 2010 17:24
מאיפה יש לך קובה ולמה הוא קפוא?! ד"שׁ
אורי זר אביב
נובמבר 29, 2010 18:03
בדיוק מאותו המקום שטוסטר אובן חדש הולך להגיע אלי בקרוב. אמא שלי.