אריאל שרבקובסקי ושגית שיר, זוג נשוי ולשעבר שני שליש להקת "מים שקטים" המלנכולית, הם כיום צמד האינדי-רוקנ'רול השמח והעוצמתי Hank & Cupcakes. "האנק הוא שמו המקוצר של הסופר והמשורר הנרי צ'ארלס בוקובסקי. קאפקייקס היה הכינוי של המאהבת שלו. אומרים שהיה לה יופי של חזה. אנחנו מאוד מושפעים מבוקובסקי. כמותו גם אנחנו יוצרים משהו מאוד כן, בוטה וחשוף. כמו עירום נפשי." הם מסבירים. הזוג שמבוסס בניו יורק נחת בישראל לפני כשבוע וכבר באותו יום, ועל אפו וחמתו של הג'ט לג, העניק לקהל הישראלי הופעה ספונטנית ומוצלחת ביותר ברוטשילד 12.
המקום היה מפוצץ עד אפס מקום, אך מי שהצליח בכל זאת להידחס פנימה, זכה לתצוגת רוקנ'רול חייתית מסוג שלא פוגשים כל יום; שיר לא יושבת לרגע, אין לה כסא מאחורי מערכת התופים, היא מתופפת בעמידה במרכז הבמה, שרה באנגלית רהוטה ולא מאולצת ומשתוללת כאילו היא נמצאת לפחות בחתונה של החברה הכי טובה שלה. שרבקובסקי (שניגן עם גבריאל בלחסן, תמר אייזנמן, מרסדס בנד ועוד) מלהטט על גיטרה באס עמוסת אפקטים ומסוגל למלא איתה חלל של כל חדר בחמימות פאנקית ובדרייב רוקנ'רול בועט שמדבר ישירות לתחת. לקראת הופעתם בערב הסילבסטר הקרב ובא תפסתי את השניים לשיחה.
היה די טירוף בהופעה שלכם ברוטשילד 12
שיר: "היה לנו מאוד כיף, היית?"
הייתי הייתי
שיר: "היה לך כיף?"
לאללה, היה לי יותר כיף ממה שציפיתי שיהיה לי כיף.
שיר: "מגניב, היית בפנים, יכולת בכלל לראות משהו?"
עמדתי על כסא ונשענתי עם היד על הקיר, מה אני ילד?
שרבקובסקי: "היה צפוף הא?"
פגשתי באוטובוס בדרך לכאן מתופפת שרצתה לראות אתכם, אבל לא נכנסה בגלל העומס
שרבקובסקי: "כן.. קצת לא נעים לנו מאלו שלא הצליחו להיכנס."
שאלו יהיו הבעיות שלכם. אגב, באמצע ההופעה את התכופפת כמה פעמים מאחורי התוף ואז פתאום קפצת ואמרת: "זה לא היה דאווין של היעלמות". מה הלך שם?
שיר: "הקפיץ השתחרר לי מהפדאל של הבייס דראם, בלעדיו אני לא יכולה להכות על התוף. כל פעם שהתכופפתי להחזיר את הקפיץ למקום הוא קפץ שוב החוצה עד שהבנתי שאני צריכה להדק אותו. פשוט רציתי שיבינו שאני לא עושה פוזה, אתה יודע זה נראה מוזר."
יש המון מתח מיני ביניכם על הבמה וגם במוזיקה עצמה
שיר: "אני מקווה. ההופעה זה קצת כמו לעשות סקס מול כולם באיזשהו אופן."
איך בכלל התחיל האנק אנד קאפקייקס?
שרבקובסקי: "ב-2006 ניסינו לשנות קצת אווירה אז נסענו יחד לקובה ללמוד את המוזיקה שלהם. כשחזרנו לארץ כבר היינו על הדרך לעזוב לניו יורק, כך שלא ממש היה לנו זמן להקים להקה. התחלנו לנגן פשוט מתוך צורך בסיסי. המשכנו לנגן רק שנינו גם לבניו יורק, נדלקנו על עניין הבאס-תופים. בהתחלה לא ידענו אפילו איך צריך לכתוב מייל למועדון הופעות כדי להשיג תאריך."
שיר: "כשאתה בנאדם שבא מארץ אחרת, למה בכלל שייתנו לך להופיע? אבל אחרי שהצלחנו לקבוע כמה הופעות, העניינים התחילו להתגלגל. המוטו שלנו הוא 'דברים טובים קורים לנו כשאנחנו מנגנים'. הסכמנו להופיע בכל חור, לכל הצעה אמרנו כן. רק בתוך ברוקלין היינו מופיעים פעמיים-שלוש בשבוע. "
גם הופעתם בטלביזיה בתוכנית של Fox, דפקתם שם ביצוע ענק ל-Ain’t No Love
שיר: "כן, בתוכנית שקוראים לה Fearless Music. הבעלים של התוכנית היה שם והוא כמעט בא ללכת לפני שעלינו, אז עברתי לידו ונגעתי לו ביד ושאלתי אותו אם הוא כבר הולך, הוא אמר 'טוב נו, אני אשאר לעוד שיר'. בסוף הוא כל כך התלהב מהשיר שזה גרר שלושה חודשים של חיזורים בינינו. עכשיו הוא המנג'ר שלנו, חתמנו איתו על חוזה. זו היתה שנה מרגשת מאוד עבורנו."
על מה נכתב Ain’t No Love?
שיר: "על ההתמודדות שחווינו בעקבות המעבר מהארץ לניו יורק. המסות של האנשים ברחוב, הניכור שבחוסר היחס האישי. השיר נכתב בשבועות הראשונים שלנו שם."
ועל מה אנשים חושבים שהשיר נכתב?
שיר: "על זוגיות. כן, אמרו לי הרבה. אולי לא הייתי צריכה לגלות."
האנק אנד קאפקייקס יופיעו באוזןבר בליל הסילבסטר (הערב!), מופע פותח: Tiger Love
הכתבה פורסמה לראשונה כאן (עמ' 158), בגרסא קצת שונה מזו
