ראיון עם הרכב האינדי טכנו – קומפיוטר קאמפ

עם כל הכבוד לאמורפיות של האינדי התל אביבי, עדיין ישנם מספר מאפיינים שאיתם אפשר לזהותו. לדוגמא: ריבוי אמנים ולהקות פולק מסוג כזה או אחר, או קבוצה לא קטנה של הרכבי Fאנק מקומי עם נגיעות מזרח תיכוניות, אלף סינגר-סונגרייטרים ומספר להקות שעושות רוק קצת יותר בועט. אך אם מסתכלים על המצב באופן רחב יותר, קשה שלא להבחין בכך שהשוליים של האינדי התל אביבי עדיין צרים מאוד.

ללהקה החדשה והמסקרנת קומפיוטר קאמפ (Computer Camp), יהיה קשה להשתלב בנוף המוזיקה המקומי. אמנם הם טריו ויש להם שירים עם מילים, אבל אין להם גיטרה, לא באס ובטח שלא תופים. האמת היא שהם בכלל מחוברים יותר לסצנת המועדונים. נדב שפיגל הוא הסולן וכותב השירים שאחראי על הלופים, הסמפלים והאפקטים, עמרי שמולביץ על הסינתיסייזרים וניתאי בארי, שהוא גם דיג'יי בפני עצמו, מופקד על הביטים. בדיוק הלהקה שצריכה לפחד מסאונדמנים של מועדוני הופעות.

קומפיוטר קאמפ נמצאת בתחילת דרכה ולא רק שהיא נשמעת מעולה, היא נשמעת שונה. השירים שלה מורכבים ופרוגרסיביים, מתחילים ונגמרים במקומות שונים, עוברים עליות טכנו מרקידות וצניחות מלודיות, מעברים כמעט אמביאנטיים ושירה מלנכולית ומנוכרת. ככה זה, יש להקות שהופיעו באינדינגב ויש את קומפיוטר קאמפ שהוזמנו לחמם את המפיק חוצה הגבולות האלקטרוניים – ניקולאס ג'אר.

למרות שהמוזיקה שלכם מאוד עכשווית, יש בה אלמנטים מכל אחד מארבעת העשורים האחרונים

"ההשאלה הדומיננטית היא מהאייטיז" אומר שמולביץ, "עם השילוב של סינת'פופ ואקספרימנטלי."

לגמרי, ומהסבנטיז חשבתי יותר על הכיוון של קראפטוורק הגרמנים

שפיגל מסכים ונזכר: "מישהו אמר לנו את זה במסיבה של ניקולאס ג'אר, שאנחנו מזכירים לו את הלהקה ההיא מביג ליבובסקי". בארי מוסיף ש"הם בכל זאת האבות של כל הדבר הזה, אי אפשר שלא לחבר את זה לשם בסופו של דבר."

כן, אבל כשזה מגיע מלהקה ישראלית זה הרבה פחות מובן מאליו. בשירה שלך לעומת זאת, יש משהו מאוד בריט-פופי

שפיגל: "באמת בתור ילד מאוד אהבתי בריט פופ, למרות שברט אנדרסון לא עולה לי בראש כשאני שר."

אתם מכוונים את עצמכם לחו"ל?

"כן, אין ברירה כל כך. בארץ אנחנו לגמרי נישה, בזמן שבחו"ל להקות כמונו הן האירוע המרכזי  בפסטיבלים גדולים. תראה את הוט צ'יפ ואת LCD Soundsystem. בישראל אנשים ממש אוהבים Fאנק, אבל האלקטרוניקה שאנחנו עושים לא מבוססת על Fאנק וסימפולים כמו נגיד זו של מארקי פאנק או דיגיטל_מי."

אולי בישראל מעדיפים מוזיקה שהיא "חמה", משהו שמאוד מזוהה עם Fאנק ובכלל עם מוזיקה שחורה

שפיגל: "אני חושב שבמוזיקה שלנו יש המון נשמה. זה השילוב של הביט, של הטכנו, הליינים שאני לא יודע מאיפה אנחנו מביאים אותם והכל יחד במבנה של שיר. זה לא שהמוזיקה שלנו היא כל הזמן בומים רפטטיביים, אלא שיש תהליך בכל שיר ובגלל זה השירים גם נורא ארוכים. אין לנו שירים מתחת לחמש או שש דקות."

ומה חשבתם לעצמכם שביצעתם את 'שיר ישן' של אתניקס באנגלית?

שפיגל: "לא יודע, הוזמנו לערב המחווה הזה לאתניקס ואנחנו שרים באנגלית ברגיל. לא ראיתי את עצמי שר לא באנגלית."

נראה לי שכשזה מגיע לזאב נחמה, זה יעבוד גם בצ'רקסית

"בסופו של דבר הסגנונות איכשהו כן חופפים באיזשהו עולם מצחיק." אומר בארי. "כן אתה יודע, זו הייתה סוג של דאחקה." מוסיף שפיגל, "דחפתי שם מילים כמו angel dust ו-pretzel crust."

בתור להקה שלא שיחררה עדיין כמעט חומר, אני תוהה האם אתם רואים איזושהי תמה חוזרת במילות השירים שלכם?

שפיגל: "אני נורא שונא קלישאות ואני נזהר מהן כמו מאש ואני תמיד אנסה ללכת הפוך על הפוך גם אם זה ייצא חרא בגלל זה. בגלל זה המון שירים נגנזים. Eye Contact מדבר על ניכור בעולם המסיבות ובכלל בתל אביב והוא גם קצת פרפראזה על פייסבוק. השיר מדבר על זה שכולם בעיר חברים, אבל לא באמת חברים. הוא מכיר אותך ואתה מכיר אותו, אתם רואים אחד את השני ברחוב, אבל לא מדברים. זה עניין של קשר עין."

נראה שנולדת במדינה הלא נכונה, כאן כופים קשר עין

שפיגל: "כן, אבל לעומת זאת כשגרתי באירופה רק רציתי שאנשים יהיו נחמדים, שיהיה להם אכפת מי אתה."

• לאיבנט בפייסבוק – הופעה מלאה של קומפיוטר קאמפ באוזןבר, יום שבת 22.1 בחצות. כניסה חופשית.

הכתבה פורסמה לראשונה כאן (עמ' 109)