אין זמן להתברבר כי Swans, להקתו האגדית של מייקל ג'ירה, מגיעה לישראל בחודש אפריל הקרוב, והחימום שלכם לקראתה צריך להתחיל כבר מעכשיו. מה הלחץ אתם שואלים? ובכן, הכל. כל מה שקשור בסוואנס מלחיץ. המוזיקה שלהם כבדה ודחוסה, המילים מושכות לכיוונים של חטא נטול אפשרות של גאולה, ההופעה האקסטטית שלהם על הבמה וההיסטוריה המרשימה שקצרה היריעה מלהכילה. Swans נחשבת לאחת הלהקות המשפיעות ביותר ברוק האלטרנטיבי האמריקאי – הלא מסחרי. היא היתה פעילה בעיקר בשני העשורים האחרונים של המאה הקודמת, אך בשנה שעברה התאחדה לראשונה מזה 13 שנה ושחררה אלבום ענק שרק את השם שלו לוקח לא מעט זמן לעכל; My Father Will Guide Me Up A Rope To The Sky, הוא מאותם אלבומים שדורשים לפחות כמה האזנות כדי להבין. מדובר באלבום שנושא רעיון מרכזי אחד לכל אורכו. כן כן, אלבום קונספט. ארקייד פייר וקניה ווסט הוכיחו בשנה שעברה שעדיין יש קהל שמוכן לאלבומים גדולים ושלמים. למרות שזהו אלבום קצת יותר מפחיד.
ג'ירה מייצר ייסורים דתיים קשים כמעט מכל דבר שהוא נוגע בו וזה לא משנה עד כמה חילוני אתה כדי שהם יצליחו לחלחל גם בך. השיר הפותח את האלבום הוא יצירה מופשטת וארוכה שמתחילה בפעמוני כנסיה מבשרי שחורות ונמשכת בשירתו הספירלית והמהפנטת של ג'ירה על רקע ביצת נויז גיטרות סמיכה וקשה לניווט. אישור לכך שגי'רה כנראה אכן אובססיבי דווקא לצד הרע של הדת, מגיע כבר בשיר השני, Reeling The Liars In, שלהבדיל מקודמו יותר עדין ופחות מחושמל, מין בלוז-אמריקנה גותי. "הנה ידי עכשיו סובב את המסמר פנימה" הוא שר בקולו הנמוך כמו לוקה בקדחת ישועית שגורמת לו לקחת ללב את כל השקרנים והמניאקים של העולם כולו. השיר You Fucking People Make Me Sick לא מותיר ספק בכך שמדובר באלבום כועס שלא יהיה למאזין קל לנוע בו בחופשיות. הוא נפתח במין גיטרה פולקית וחרישית ופתאום משום מקום מבליח קולו של ההיפי האינפנטיל, דבנדרה בנהארט, ששר יחד עם ביתו הקטנה של ג'ירה. העדינות של שניהם רק מוסיפה לעוצמתו של מטר האבנים התעשייתיות שנוחת חזק מאוחר יותר בשיר. קשה להגיד אם ג'ירה יוצר ממקום של צניעות קיצונית או לחילופין מתוך שיגעון גדלות. …My Father Will יוצא בלייבל הפרטי שלו, Young God Records שמתמקד בעיקר באקספרימנטל ואוונגארד, אך חובבי אינדי רוק, מסוניק יות' ועד דירהאנטר יימצאו הרבה יופי בחידתיות האפוקליפטית של Swans.
Swans – Reeling The Liars In
Swans – Eden Prison
Swans – You Fucking People Make Me Sick (Feat. Devendra Banhart)
הביקורת פורסמה לראשונה כאן (עמ' 114)
יהונתן (ועדת תרבות)
ינואר 7, 2011 23:43
מסיבה לא ברורה לא הייתי ער ליציאת האלבום של Swans. השירים שאתה משתף מעוררים השראה וגם הפוסט מצוין.
אורי זר אביב
ינואר 8, 2011 00:04
תודה יהונתן!! – מוזיקה של bad vibes זה אחלה לפעמים 🙂
צ'ק דיס אאוט >> רק עכשיו גיליתי את הראיון המרגש הזה של בן שלו עם מייקל ג'ירה מ-2010. כתוב עמוק ואישי מאוד: http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1021,209,56205,.aspx
גלן ברנקה
פברואר 7, 2011 15:43
אף מילה על ג'רבו בשום מקום ? מה איתה ?
אור בזויות >> 2 כרטיסים חינם להופעה של סוואנס ומייקל ג'ירה
אפריל 9, 2011 14:46
[…] שלהם, בעין מעט חשדנית – אך לבסוף לחלוטין מאשרת. כתבתי עליו ביקורת אוהדת במיוחד בטיים אאוט ולמען האמת – רוב הביקורות היללו אותו, בייחוד אלו […]