הפעם מייקל ג'ירה חוזר לארץ כדי להופיע ולא בשביל להשלים זמן בכלא הישראלי שבו ישב פעם על סחר, או בקיבוץ שבו גר בצעירותו. והוא מגיע לכאן עם סוואנס (שלישי בבארבי, 12.4) – להקתו הענקית שחזרה לפעילות בשנה שעברה אחרי 13 שנה של שקט תעשייתי ופתאום הוציאה אלבום גדול ב-2010.
My Father Will Guide Me Up A Rope To The Sky יצא בשלב, שבו מעריציה הגדולים והוותיקים קיבלו את הלהקה מימי האנדרגראונד השחורים שלהם, בעין מעט חשדנית – אך לבסוף לחלוטין מאשרת. כתבתי עליו ביקורת אוהדת במיוחד בטיים אאוט ולמען האמת – רוב הביקורות היללו אותו, בייחוד אלו שהתפרסמו באותם אתרי אינדי שעוד לא היו קיימים בתקופתה הראשונה של סוואנס (עדיין, 13 שנה אחורה). אך סוואנס אינה באמת להקה "מאוחדת", אלא כזו שפשוט חזרה לפעילות ותפסה את המושכות מהיכן שהניחה אותן.
יצא שאני לומד ומכיר את סוואנס לאט ובזהירות ומהסוף להתחלה. זו לא מוזיקה של – 'בקטנה בוא נציץ פנימה ונשמע', אלא שהאלבומים של סוואנס דורשים מאמץ ולפעמים אפילו סבל. כן, סבל מהסוג שטיפוסים בעלי יצר הרס עצמי משוכלל מזהים ומזדהים עימו בשניות. ייסורים רוחניים בין מכונות מתועשות. אבנים במקום גשם. כאן זה לא לשחות – כאן זה לנופף בהיסטריה מהעמוקים. ולי יש 2 כרטיסים! להשתתפות בהגרלה השאירו תגובה כלשהי. עדיף שתכלול לינק (יוטיוב) לשיר שגורם לכם לסבול, אבל בקטע טוב. (ההגרלה פתוחה עד השעה 12:00, יום שני)
אנשים קוראים לזה No Wave ניו יורקי. אז אוקיי, מדובר בסצינה מוזיקלית שביעבעה מתחת למדרכות העיר ניו יורק – זה ברור מאליו וגם די שכיח בעולם הפופ והרוק. ומה זה בכלל גל מוזיקת ה-'שום גל' הזאת? הרי 'נו וייב' הוא ז'אנר די מופשט, מין וריאציה על הארט Pאנק שהיה בעצמו מוטציה של הדבר הראשוני שאף אחד לא יודע באמת מהו, ושלא אתחיל בכלל לבלבל את השכל על המילה פוסט. עצור. תרגיע. לטעמי סוונאס הם, יותר מהכל, נק' ההשקה המיוחדת שבין האינדסטריאל והמוזיקה הגותית הפסיכדלית והכבדה לאינדי-רוק הראשוני שהגיח בזמנה (ת'ורסטון מור ניגן על באס עם סוואנס לפני שהקים את סוניק יות'. אבל מיהו בכלל).
נשמע שההתקדמות של הברבורים היא איטית. הם לא צחורים והמים עכורים. סוואנס הם האבולוציה של הנשמה המיוסרת והשופטת של ג'ירה. באמת קשה להאמין שמדובר עדיין באותו איש, אותו הנער ההיפי האמריקאי שהיה מסתובב בסיקסטיז בארץ – שאליה הגיע בטעות במהלך רואד-טריפ אירופאי שהסתבך. אותו ההומלס עם השיער הארוך והספליף שהיה עובד במכרות הפחם בתמנע. התמונה המצטיירת משני המשפטים האחרונים היא כמעט אנטיתזה למוזיקה של סוואנס, שהיא סמיכה ואפלה וכלל לא צבעונית, חופשית ומלאה בחיוניות ובברק.
ג'ירה הוא פרונט-מן שמסמל את מה שאמיתי בעיניי באנדרגראונד רוק האנטי מסחרי – החל מהופעות קיצוניות, שיטות שיווק עצמאיות והתכה חופשית של סגנונות מוזיקליים שבדרך כלל לא נפגשים, דרך אופן הבעה אמוציונלי מאוד אך עם זאת קשוח על אמת. מעניין איך הפך מהסטלן הקטן שהיה, לאותו אייקון שהוא כיום בקרב הרדקוריסטים רבים וטובים. אל תהיו כבדים, זרמו להופעה הזאת.
הגרלה הסתיימה. שמות הזוכים הם עמית ו-כפיר אבינון.
סטיבי
אפריל 9, 2011 15:08
קלישאה:
http://www.youtube.com/watch?v=t_qPTyy4itI
טעאלי
אפריל 9, 2011 15:11
'רק שתי כפיות'. לא מסבירה למה
אלון ר
אפריל 9, 2011 15:38
רק מי שחווה אהבה כזאת יבין את הסבל…
http://youtu.be/JgwcGHz3BNY
עידו (איש קריות)
אפריל 9, 2011 15:46
שיר שגורם לי לסבל רב…
http://www.youtube.com/watch?v=CD2LRROpph0
רוניק
אפריל 9, 2011 16:08
The Cure – From The Edge Of The Deep Green Sea
http://www.youtube.com/watch?v=bKRMfOuLbzw
אני, מהלכת בין העצים בפרדס, כולל זה שתלינו עליו שלט עם השמות שלנו חרוטים עליו
(או שזה היה רק השם שלי? כבר לא זוכרת)
מחוברת לווקמן שמנגן את ה"תרופה" שלי ובוכה ובוכה
כי מר סמית' שר בדיוק את מה שעובר עליי.
מזל שמה שאומרים על כך שהאהבה הראשונה היא הכי חזקה
ותמיד נשארת כזו אי שם בפנים הוא לא נכון (לפחות אצלי).
כפיר אבינון
אפריל 9, 2011 16:17
http://www.youtube.com/watch?v=eo3TUtRnZi4
coil – tainted love
אם כזאת אהבה עדיף למות, הקדרות יכולה לגרום גם למארק אלמונד לחשוב פעמיים אם לחייך או לא כשהוא שר…חוץ מזה בתור מעריץ של הברבורים רק על זה שכבר יותר מ – 20 שנה אני מקשיב למוסיקה שלהם מגיע לי כרטיס לסבול גם בהופעה…
הדס
אפריל 9, 2011 16:19
http://www.youtube.com/watch?v=5yle1USyhCY
דגש לגיטרת הסירנה
הדר ג
אפריל 9, 2011 16:21
אני לא יודע אם סבל היא בדיוק המילה הנכונה אבל נו… זו ההרגשה ש… לא יודע, זה מרגיש מתאים כאן.
http://www.youtube.com/watch?v=LNJKL_6MwT0
ברי ברקו
אפריל 9, 2011 16:29
זרביב, בעיקרון החלטתי לא להגיע לסוונס בשל סדרי עדיפויות תקציביים, אבל אם יש הזדמנות לאיזה חינמי…
בכל מקרה, אפרופו נו-וייב, הנה המלך הבלתי מעורער. סבל אוזניים קשה וקסום
http://youtu.be/MZRcOHbevP8
נילי
אפריל 9, 2011 17:14
http://www.youtube.com/watch?v=6Ejga4kJUts
שיר שגרם לי הכי הרבה סבל – זומבי של קרנבריס. רק כשהזמרת הזאת ששמה לא מוכר לי הייתה פותחת את הפה שלה, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי או איתה, לאן לברוח. לפני שנים כשהשיר יצא והשמיעו אותו בכל מקום, וכולם עשו את הקולות של השיר, היה נדמה לי שמישהו פתח במלחמת ההתשה נגדי.
זמרת הזומבי היא מלכת הסבל האולטימטיבית, שעוקפת מבחינת דרגת הסבל של הצליל אפילו את אלניס מוריסט, שאקירה, ריאנה וסקסופון סופרן.
יותם
אפריל 9, 2011 18:10
http://www.youtube.com/watch?v=Wr05Vc_JVUY
שרון רז
אפריל 9, 2011 18:45
כשהייתי בתיכון בשנות השמונים חוויתי סבל רב משירים רבים שהלכו טוב במצעדי הפזמונים ואצל הכיתה הבעייתית במחזור. לא יאומן שהיה זבל נוראי כזה כמו שני הגרמנים הללו ובמקביל דברים עצומים כמו ניו אורדר, הסמיתס, הקיור, הגאן קלאב וקוקטו טווינס. סבל זה עניין של פרספקטיבה. ולא רק.
http://www.youtube.com/watch?v=Lp2qcCrdBLA
גלי
אפריל 9, 2011 18:54
http://www.youtube.com/watch?v=nlU9K2rgFjs
שי זלק
אפריל 9, 2011 19:07
ואני היחיד ששמתי לינק שלהם?
אורית
אפריל 9, 2011 19:11
זהו, אתה הצ'אנס האחרון שליל ללכת להופעה…
http://www.youtube.com/watch?v=rRufP2umMho
ניר
אפריל 9, 2011 19:12
סבל? יש כל כך הרבה… הרי אם לא נסבול מהמוזיקה איך נטהר את נשמותינו?
היום מה שגורם לי לסבול זה הויולה השטנית של גון קייל…
http://www.youtube.com/watch?v=AwzaifhSw2c
יסמין
אפריל 9, 2011 19:19
http://www.youtube.com/watch?v=yz8b7GaYcFg
שי
אפריל 9, 2011 19:21
http://www.youtube.com/watch?v=pWStaRmuXzY
ilan vichter
אפריל 9, 2011 21:03
זה השיר הכי פופולרי בעולם של הילד שמגיע לארץ עוד מעט
אז כנראה הרבה אנשים סבלו ממנו 🙂
http://www.youtube.com/watch?v=kffacxfA7G4
אני אשמח לכרטיס לברבורים בבארבי 🙂
ומצורף גם השיר העצוב הכי שמח בעולם
כמובן השיר הגאוני
wouldnt it be nice – beach boys
ilan vichter
אפריל 9, 2011 21:04
הנה השיר של ה BEACH BOYS
http://www.youtube.com/watch?v=L–cqAI3IUI
מילהאוס
אפריל 9, 2011 21:12
דם על הים של אלג'יר. מצמרר גם בפעם ה1000
http://www.youtube.com/watch?v=v1He1pSL1Go ג
aws 1
אפריל 9, 2011 21:59
להקה מדהימה שגם אני רק בחודשיים האחרונים התחלתי באמת להתעמק בה, מייקל ג'ירה הוא באמת גאון מיוסר,מיוחד וחד פעמי.
והנה שני שירים של שתי להקות בעלי שני סולנים/כותבים (שכבר לא איתנו מן הסתם) שמייצגים בשבילי את העברת ההרס העצמי הכי מושלם ומדכא ומרפא בו זמנית.
The Sound-I Cant Escape Myself
http://www.youtube.com/watch?v=M0FKEDexivA
The Gun Club-John Hardy
http://www.youtube.com/watch?v=YC7B8eeJILk
והנה עוד אחד של יוצר נהדר ולא מספיק מוכר שהוציא אלבום מדהים ומרגש שנה שעברה:
Alain Johannes- Endless Eyes
http://www.youtube.com/watch?v=FjR770GSYU8
יובל
אפריל 9, 2011 22:45
אני מעדיף את הוויסקי שלי נטול זכרונות
http://www.youtube.com/watch?v=ta-uxOT9uXA
כפיר אבינון
אפריל 9, 2011 22:55
http://www.youtube.com/watch?v=rfZQOVwj1ME
ללא מילים…
vagabond
אפריל 9, 2011 23:06
A Song For You
http://www.youtube.com/watch?v=TPtSVouKW10
paris1919
אפריל 9, 2011 23:10
http://www.youtube.com/watch?v=c0Jt8Yy_3e8
רועי
אפריל 9, 2011 23:43
כל הדיסק הוספיס של האנטלרס
נוראי ונפלא
יבגני
אפריל 10, 2011 11:19
http://www.youtube.com/watch?v=CMR0J2bYDj4
אורן
אפריל 10, 2011 11:38
אני פשוט אשמח לכרטיס, בלי סבל.
תודה.
קרן
אפריל 10, 2011 15:27
השיר הזה הורג אותי. מעדיפה את הגירסה האיטית יותר בהופעה חיה מתוך crime pays אבל לא מצאתי אונליין.
קרן
אפריל 10, 2011 15:28
טוב, לא הצלחתי להדביק את הוידאו. אני כישלון. הנה לינק:
http://www.youtube.co/watch?v=a5LO25whxEI
ניב
אפריל 10, 2011 21:38
(אמנם נחמד לחשוב שרוברט וויאט כתב עליך שיר. אבל לא כלכך נחמד במקרה הזה …)
Wyatt, Atzmon, Stephen – The Ghosts Within
ניב
אפריל 10, 2011 21:41
איך מדביקים ?
http://youtu.be/HES3mTysHTY
עמית
אפריל 10, 2011 23:57
יהא אדם מגביה ושוב ננמך
זוחל יהא בצאתו גוף אשר עייף
רכון תחת עול יום והוללות ליל
יבוא שקרן בדין, אין רואים אל
http://www.youtube.com/watch?v=T5C5-Z88pTI
רן הרצפלד
אפריל 11, 2011 02:28
הנה
http://www.youtube.com/watch?v=lAF8D0ugyVk
avi_y
אפריל 11, 2011 02:50
תכלס, סבל זה סוג של שריר. גם במוזיקה יש הרבה להקות שלוקח זמן עד שתופסים את העניין. לפעמיים בדיעבד גם לא ברור למה. אצלי זה קרה עם פייבמנט, למשל. וכן, התורה לשוטים, אהבה למדוכאים. והנה אחד שאוהב לסבול. וגם לא מקל על השומעים שלו. לא סתם שיושיו ומ.גירה שיתפו פעולה בעבר.
http://www.youtube.com/watch?v=5QAA0yBzJwk
אורי זר אביב
אפריל 11, 2011 13:27
תודה על כל הקליפים והשירים המעולים. אני כל פעם חוזר ובודק עוד כמה ויש פה יופי של מציאות. ההגרלה הסתיימה. שמות הזוכים הם עמית ו-כפיר אבינון.
aws 1
אפריל 11, 2011 19:16
כוס עמק ארס(:
אורי זר אביב
אפריל 12, 2011 09:17
כן… כוס עמק ארס
האמת שהבחירות שלך, שלושתן אדירות. אבל מי שהפיל את הפור הוא לא אחר מאשר אלוהי הרנדום אשר במשכנו שב- http://www.random.org
בכלל, מלא שירים מעולים אנשים השאירו בתגובות. עדיין לא עברתי על כולם, אבל השיר של מאירה אשר קרע לי את המעיים.
גם לי בא לתת אחד.
http://www.youtube.com/watch?v=T_e_aVZAdjI
aws 1
אפריל 13, 2011 17:26
אהה לא נורא אחי(:
בסופו של דבר ה"ההפסד" בטח לא עצר אותי מלהיות אתמול בהופעה של סוואנס, שאיך להגיד, היתה חתיכת התגלמות אלוהית בהתהוות, לא פחות!
מילהאוס
אפריל 13, 2011 18:06
בשיטה של הרנדום, אתה מודע לזה שכפיר השאיר 2 תגובות מה שמכפיל את ההסתברות שהוא יזכה?
אורי זר אביב
אפריל 24, 2011 04:59
כן
Dahrann
יולי 5, 2011 18:05
It's much easier to unrdsteand when you put it that way!
עמית
יולי 6, 2015 18:05
פשוט נורא (עם סוף טוב)
https://www.youtube.com/watch?v=YLW0n2sLCG4