רוצי בובה משיקה את "אגה אגה בו" ויוצאת לטיול הופעות

"אגה אגה בו" הוא שמו של אלבום הבכורה החדש שיוצא בימים אלה לטריו השמח, הבועט והסופר מרקיד – 'רוצי בובה'. בתוך כל המולת האינדי פולק התל אביבי והאלקטרו המועדוני החליטו עומר שיזף (שירה, בס) ורודי ברזין (גיטרות, שירה) לעשות את מה שהרגיש להם הכי קרוב ללב – רוק'נרול פיפטיזי. אחרי שהחבר השלישי ללהקה עזב במפתיע לצרפת עם קרקס נודד (באמת) ומאז אבדו עקבותיו, הצטרף אורי רנרט ללהקה.

רנרט הוא מתופף צעיר שמסתמן בזמן האחרון כאחד הכשרונות הבולטים ברוק התל אביבי. לשעבר חבר ב-'פלישת חוטפי הגופות' וכיום מנגן במקביל עם עוד שני הרכבים נוספים ושווים, נשמע שהוא מביא לרוצי בובה בדיוק את מה שהם צריכים. "את רנרט פגשנו בהופעה שבה הוא ניגן עם להקה אחרת שלו – 'אד טרנר והדנילוף סנטר', ונדלקנו על איך שהוא נהנה מהתיפוף של עצמו" נזכר שיזף ומוסיף: "היום רוב המתופפים נראים סובלים, אבל לא רנרט. כל הסגנון שלנו קיבל טוויסט ונהיה הרבה יותר מהיר ואנרגטי".

על הפקת האלבום אמון לא אחר מאשר רם אוריון, שמעבר לפועלו הרחב בגבולות הרוק הישראלי על גווניו השונים, מנגן בעצמו (לעיתים רחוקות מדי) סגנון מוזיקלי דומה יחד עם להקת ה-'קם און בייבי דונט סיי מייביז', ניצן חורש וכמה כוכבים מקומיים נוספים. "אני ורודי די מעריצים את מה שאוריון עשה במהלך השנים וההרכבים שבהם היה חבר כמו הפה והטלפיים, נוודי האוכף והמון אחרים", מספר שיזף. "כשהחלטנו להוציא סינגל חיפשנו מישהו שיאזין לנו מבחוץ ושיהיה לו מה להגיד על כך והיה לנו ברור שאנחנו רוצים לעבוד רם. הוא מבין גדול ברוק'נרול ובקיא בכל מה שאנחנו צריכים."

רוצי בובה עומדת לצאת לסיבוב הופעות ארצישראלי בחסות בירה מכבי. היא תסע בוואן עם כל הציוד שלה איתה, מצלמת ווידאו ומכשיר הקלטה, מצפון הארץ ועד הדרום ותנגן ב-8 מועדונים שונים מול קהלים שבדרך כלל לא זוכים ליותר מדי גיוון בהופעות שמגיעות לחורים שלהם. אפילו גל"צ יתפסו טרמפ על הוואן וישדרו חלק מהתּור.

אין כמעט להקות בישראל שמנגנות רוק'נרול ריקודים שמח. האם היתה לכם איזושהי הופעה בארץ, שאחריה הבנתם שהקהל כאן אשכרה אוהב על זה?

שיזף: "אינדינגב האחרון. אחרי המון הופעות מול 30 איש בצימר, להופיע מול 3000 היתה פתאום הרגשה מפחידה וטובה. אנחנו אוהבים קהלים משתנים ולכן גם יהיה כיף להופיע קצת מחוץ לעיר."

רנרט: "כמו ליינ-אפ הלהקות באינדינגב, גם הקהל היה שם סלט: חלק הגיע מתוך הסצינה התל אביבית וחלק היה כזה שלא ממש מכיר להקות ובא רק כדי להיות בפסטיבל, אבל בהופעה שלנו כולם רקדו ביחד. בשבילי זה היה 'בלואו-אאוט' רציני שאישר איפשהו שמה שאנחנו עושים יכול לעבוד."

בואי נרקוד מתוך "אגה אגה בו"

המון להקות ישראליות היום שרות באנגלית. למה בחרתם לבצע כמעט חצי מהאלבום החדש דווקא בעברית?

שיזף: "אין דבר כזה מחסום שפה, אלא רק מחסום תרבותי שקורה כי אתה לפעמים מרגיש שאתה לא יכול ליצור משהו מספיק טוב בעברית באותו סגנון מוזיקלי שמקורו בשפה אחרת. אבל זה שטויות, אפילו הביטלז שרו בגרמנית."

ואיך אתם כותבים שיר? אתם חושבים מראש על הנושא עליו אתם רוצים לכתוב או שתפקיד המילים הוא נטו לשרת את הדרייב של השיר?

ברזין: "בדרך כלל זה מתחיל ממשפט שלא קשור לכלום, לא משהו הרה גורל. אתה יודע, בסגנון 'וואו, המקלחת של אתמול היתה ממש טובה'. כן, זה יכול להיות נושא לשיר."

שיזף: "החיים הם חרא אבל לא חייבים לדבר על זה כל הזמן, יש דברים יפים שאפשר לשיר עליהם. מצד שני, כן יש לנו גם טקסטים שמתייחסים לדברים כבדים אך גם הם כתובים ומבוצעים בקלילות."

רנרט: "אמנם אין לנו באמת שיר על מקלחת טובה, אבל עומק נמצא גם בשיר שכל מטרתו היא לגרום לך לרקוד ולהנות. זה הכל בצורה שאתה מגיש את זה בסופו של דבר."

מה, אגה אגה בו?

רנרט: "הנה, אתה רואה? שֵׁירַתּ את הטיעון שלי וגם הסברת את המשמעות של שם האלבום שלנו. אם תחזור עליו 3 פעמים מול המראה – תופיע במקום אחר."

הכתבה פורסמה לראשונה כאן, עמ' 126