ספרו את זה לילד שלכם לפני שאתם משכיבים אותו לישון, נראה אתכם. ספרו לו למחרת שהחיים יפים ושיש לו עוד מלא מהם. ספרו לו שנותרה לי רק עוד שנה אחת לחיות בתור בן אדם, ושאני הולך ומחמיר. ספרו לו, שאני מצפה לעוד שלושים שנים נוספות לפני שיאבד כוחי ממותניי, שבעיטתי תיחלש ושהתינוקות יחלו מלעיגים בי כשאתנהג בעיניהם כטיפש. הביטו בעיניו. הוא לא הבין מילה. עכשיו דגדגו אותו קצת. שיצחק.
מתי
יוני 27, 2011 15:51
זה של האחים גרים? מאוד מורבידי, במיוחד התוספת שלך..
בהתחלה זה גרם לי להיזכר בפרק האחרון של "אתה חיה, ויסקוביץ", שכתב סופר-ביולוג. גיבור הספר ויסקוביץ מופיע בכל פרק כאורגניזם אחר, בסוף כחיידק שמשתנה לחיה אינדיבידואלית ומינית:
"יפה, עכשיו אתה חיה," החמיא הקול, "אבל נותר לך דבר אחד שאתה צריך ללמוד…"
"נשמע. מיוזה? פרמנטציה? אונטוגנזה?"
"מוות, ויסקו."
"אתה צוחק."
"אתה כבר לא חיידק, ויסקו. החיות מתות."
"רגע אחד, חבר, רגע אחד…לוותר על הכל?"
"הכל."
ובחזרה למשל הזה, כנראה שאנחנו בני האדם מתקשים לוותר על הכל, אז ועד היום…
איל
יוני 28, 2011 08:05
אחרי שמספרים כזה סיפור לילד לפני השינה,
צריך להוציא לו את השרוכים מהנעליים וחפצים חדים מהחדר.
שירילב
יוני 28, 2011 11:02
מכיר את הסמיילי הקטן שיש לך פה בתחתית הבלוג?
זה עשה לי כזה, בדיוק כשהייתי זקוקה לאחד.
התיישבת לי בול במחשבה היומית של אתמול (סיריוסלי, בשניה שחשבתי אותה, העלית את הפוסט הזה)
תודה רבה.
והנה אחד מתנה בחזרה: :))
גיאחה
יוני 29, 2011 01:24
יפה יפה כתבת, הפסקה שלך בסוף עושה את הכל.
אייל מרדיו פרימיום להמונים
יולי 2, 2011 07:12
מאד אהבתי,
במיוחד את הפיסקה שלך בסוף.
אבל לא כל מה שכתבו האחים גרין נכון.
ודרך-אגב, גם בסיפור של כיפה אדומה יש כמה עובדות לא מדוייקות,
בכל מקרה אף-אחד כבר לא קורא לילדים שלו סיפורים שלהם לפני השינה.
אנחנו בעניין של מיץ פטל ומעשה בחמישה בלונים
נטאשה
יולי 2, 2011 07:57
דניאיל חארמס היה מוקיר את לחישת הסיפור הזה לאזני ילדים לפני השינה…
ולילדים מסויימים – יפה שעה אחת קודם…
D: (סמיילי אקסטטי)
ג'יימס בר-און
יולי 2, 2011 11:15
רגע, אז יש לי עוד שנה וקצת להשתולל כמו בנאדם, ואז להתחיל להיות כמו חמור? אממממ, אם הייתי חמור, מה הייתי עושה?!
אביב
יולי 4, 2011 12:17
האחים גרים היו חזק מאוד בגישה המחנכת: לא לייפות לילד את העולם. לא לחסוך ממנו זוועות. הילד הוא חומר גלם וצריך להפיק ממנו את האדם המוצלח ביותר המתאים לחברה של אותו הזמן…
הנה עוד סיפורון שלהם (אזהרה – סיפור קצרצר אבל מזעזע לחשוב שפעם הורים באמת היו מספרים אותו לילדים שלהם):
http://a4.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc6/230798_504063668195_298400056_83789_7154493_n.jpg
אורי זר אביב
יולי 4, 2011 14:00
שיט זה חולה אביב. חולה איכשלא תהפוך את זה.
איל
יולי 4, 2011 14:13
באמת חולה,
וגם זה:
http://www.fat-pie.com/spoilsminus2.htm
אורי זר אביב
יולי 4, 2011 14:35
איל, שמתי לב בסוף האנימציה של David Firth שצירפת מעל, שאת המוזיקה לו יצרו בין השאר: אפקס טווין, סקאנר (שהיה פעם בארץ, הקליט את הקולות של המועדון והאנשים והפך אותם למוזיקה בלייב) ואמנית התרמין הגדולה קלרה רוקמור שהיא בעצמה נשמעת כבר כמו סיפור ילדים מפחיד.
http://www.youtube.com/watch?v=zvCrZSM3F2Q
איל
יולי 4, 2011 14:47
נכון
שלחתי לך בעבר מייל על זה (אנימציות של דייויד פירת') , זה קטע של צ'ייקובסקי שנקרא Valse Sentimentale
תמיד הת'רמין ייראה ויישמע לי כמו משהו על טבעי, פשוט קסם אפל.
הפייבוריטים שלי מבית היוצר של דייויד פירת': (לחובבי הז'אנר, כל השאר בד"כ מרימים גבה בהסתייגות)
Salad fingers
Spoilsbury Toast Boy
Men From Up The Stairs
Jerry Jackson
DRILLBITHEAD
ויש עוד מלא.
יאיר א.
יולי 5, 2011 10:58
דן אלמגור כתב על כך שיר, לפני למעלה מ-50 שנה, לבני ברמן (שהלחין וגם שר):
http://www.youtube.com/watch?v=2wZaJCccPao
המילים בשירונט:
http://www.shiron.net/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=188&wrkid=4188
אורי זר אביב
יולי 5, 2011 11:21
יאיר זה מדהים. וואו! תודה. זה גדול לגלות ככה תרבות. יש אור בזויות. באמת שאני מתרגש מזה.
על הדרך אספר כאן לפני שאפרסם זאת בפוסט רשמי… שאני חוגג יום הולדת שנתיים לבלוג במסיבה ברדיו EPGB (רח' שד"ל 7, ת"א) ביום ראשון הקרוב ב-10 ביולי!!!!!!!!! בתוכנית האמנותית: הופעות חיות קצרות של גיל סקוט-הרון וג'לו ביאפרה, הרמת כוסית ותיקלוט חגיגי שלי אל תוך הלילה.
http://www.facebook.com/event.php?eid=186330074753970
ואולי עוד הפתעות, נראה.