ראיון עם סולן "הזומביז" קולין בלנסטון

"לא היה לנו את האדג' הפרוע והמסוכן הזה שאנשים חיפשו בלהקות רוק כמו הסטונז או The Who", מספר סולן הזומביז קולין בלנסטון לקראת הגעתה לראשונה להופעה בתל אביב. כפי ששמה מרמז, הזומביז קמה לתחייה אחרי שמתה וזכתה למעמד של להקת קאלט. היא נוסדה באנגליה ב-1961 ע"י כותב השירים רוד ארג'נט והזמר קולין בלנסטון ומייד מותגה כלהקה של ילדים טובים ומבריקים שהרגע סיימו בית ספר. לרוע מזלה זו הייתה אמת לאמיתה שלא ממש תרמה לפופולאריות שלהם בזמן אמת. "אני חושב שנגרם לנו נזק גדול בעיקר בתוך אנגליה", אומר בלנסטון, "כשהתפרקנו בסוף 1967, הרגשנו מאוד לא מוצלחים. עד עכשיו אף אחד מאיתנו עדיין לא באמת מבין למה Odessey and Oracle (אלבום המופת של הזומביז שהוקלט באולפני Abbey Road. אז"א), רק התחיל למכור אחרי 15 שנה מהרגע שיצא לחנויות. כנראה שהשמועה עליו עברה מפה לאוזן בזמן שאנחנו בכלל כבר היינו עסוקים כל אחד בקריירה משל עצמו".

בלנסטון מוסיף ש"עוד דבר מעניין שקרה במשך הזמן הוא שלפתע כל מיני להקות מעניינות החלו לנקוב בזומביז כאחת מהלהקות שהכי השפיעו עליהן. בין הראשונים שהפתיעו אותי, עם קאברים לשירים שלנו, היו טום פטי ופול וולר בהופעות. לאחרונה גם הווקסינז טענו ש- Odessey and Oracle הוא האלבום האהוב עליהם בכל הזמנים. תחשוב, הילדים האלה רק בשנות העשרים המוקדמות שלהם והאלבום יצא לפני כמעט 50 שנה". בלנסטון הזכיר רק מעט מהשמות ומעניין לראות שסצינת האינדי מאוד בולטת בין השמות המבצעים: אליוט סמית', בל וסבסטיאן, אוף מונטריאול, Dinosaur Jr והרשימה עוד ארוכה מאוד.

משלל המחוות שעשו לכם, איזה קאבר לשיר של הזומביז אתה אוהב במיוחד?

"כמובן שהביצוע של סנטנה ל- She’s Not There הוא פייבוריט שלי, אך לאחרונה גם שמעתי את הפו פייטרז מבצעים ממש טוב את This Will Be Our Year."

לפני 12 שנים חזרה הלהקה באופן מילולי לתחייה כשתרגיל יח"צ מלוכלך מיתג את הופעתם המשותפת של כמה מחברי הלהקה בתור "להקת הזומביז המקורית משנות השישים". "כשאני ורוד ארג'נט הסכמנו לקיים שש הופעות בשנת 2000, חברת היח"צ מיהרה למתג אותנו בתור הזומביז, למרות שביקשנו ממנה שלא תעשה כך. עם זאת, ולמרות שלא ניגנו מעל ל-30 שנה יחד, החיבור ביני לבין רוד היה עד כדי כך מוצלח שהמשכנו להופיע בלי להפסיק, כמעט 12 שנים יחד. זה פרק זמן ארוך כפליים מהתקופה המקורית שהיינו פעילים בה בסיקסטיז". האלבום Odessey and Oracle לא נשמע כמו חלק מאף תנועה תרבותית של התקופה. היא לא הייתה חלק ממה שנקרא British Invasion – גל להקות בריטיות שהחלו לנגן רוק'נרול שמושפע מרית'ם אנד בלוז אמריקאי שחור. ההשפעות הגיעו דווקא יותר ממוסיקה קלאסית ובשירים הייתה נוכחות גדולה מאוד של פחד מעורבב בתחושות ילדות.

https://youtu.be/7KcIu3pIzWI

 

האם זה נכון שאחד הגורמים המרכזיים לסאונד המיוחד שניכר ב- Odessey and Oracle, היה מחסור במזומנים שהוביל אתכם להשתמש במלוטרון במקום לשכור חטיבת כלי נשיפה?

"כן אבל לא רק. כשחתמנו ב-CBS הם נתנו לנו תקציב קטן מאוד שחייב אותנו לעשות חזרות אינטנסיביות על מנת שנספיק להקליט בזריזות באולפנים היקרים של אבי רואד. אין לי מושג איך אולפן ההקלטות המפורסם הזה הסכים לנו להקליט בו. אף להקה מ-CBS מעולם לא דרכה רגל באולפן הזה חוץ מהזומביז. כשהגענו לשם ראינו את הביטלז יוצאים מהקלטות. הם בדיוק סיימו את סרג'נט פפר… מישהו מבפנים כנראה חיבב אותנו מאוד והעניין עם המלוטרון היה הצעה יצירתית שלהם".

יכול להיות שהאלבום החדש שהוצאתם השנה מושפע ממוזיקה של להקות צעירות מכם אשר מציינות אתכם מבין המשפיעות הגדולות עליהן? זה נהיה סוג של לופ.

"יכול מאוד להיות (צוחק). יש לנו בי-סייד ממש ישן שנקרא I Love You. אני לא זוכר אם אי פעם ניגנו אותו בהופעה ושלוש שנים אחרי ששחררנו אותו, להקה מקליפורניה בשם People! הקליטה לו גרסאת כיסוי ב-1968 שהגיעה למקום השלישי במצעד המכירות בארה"ב ולמקום הראשון במדינות אחרות (שישראל, בין היתר, היא אחת מהן. אז"א). שנים אחר כך, החלטנו להקליט את I Love You מחדש ומה שבפועל קרה היה בעצם שהם העתיקו מאיתנו את המקור ואנחנו העתקנו מהם את הקאבר בחזרה".

הזומביז יופיעו הערב, יום שלישי 23.8 במועדון הרידינג 3
הראיון פורסם לראשונה כאן, עמ' 124