בסוף השנה שעברה יצא בארץ אלבום יוצא דופן הן ביופיו, הן בנתק שלו ממה שקורה סביבו במוסיקה הישראלית העכשווית. זהו "אצא לכיוון השדה", והמוסיקאי והאמן שעומד מאחוריו הוא מתן אשכנזי, בן 30, בן קיבוץ מעברות שבעמק חפר.
אשכנזי, איש צנוע ובעל חוש הומור מפותח, לא עזב מעולם את הקיבוץ ומאז היותו בן 19 הוא עובד באולפן ההקלטות של הקיבוץ. "כמו שיש רפת יש גם אולפן", הוא אומר, "זה דבר מקובל מאוד בקיבוצים שיהיה בהם אולפן הקלטות. זה עסק לכל דבר ששייך לקיבוץ, ומלבד הפקות פנימיות בחגים ואירועים, הוא משמש בעיקר להפקות מקצועיות".
רק לפני שלוש שנים החליט אשכנזי לתת דרור למוסיקאי שבו ולאהבתו הגדולה לעברית. וכמה טוב שעשה כך. השירים באלבום כוללים סיפורי ילדים שלא ברור בהתחלה אם הם מכוונים באמת לילדים בתיאטרליות המצחיקה והמוזרה שלהם (למשל "יש לי מקדחה").
אלמנטים בלתי עירוניים בעליל שלובים לכל אורך האלבום, אם זה בסגנון המוסיקלי ואם במלים, ברוגע שמזכיר שעות בוקר מוקדמות וקרירות בשק שינה מכוסה טל. אפשר לשמוע זאת כבר בשני השירים הראשונים באלבום (שאותם כתב אשכנזי), "בעוברך בבוקר" ו"אצא לכיוון השדה". בין תשעת השירים באלבום, ארבעה שהלחין למלותיהם של נתן יונתן ("הילדה מקרן אופל" ו"בסוף הדרך"), רחל המשוררת ("ליד החלון") ואהוד מנור ("בפסנתר").
במשך שנות עבודתו צבר אשכנזי ניסיון רב בהפקה מוסיקלית ובעבודת אולפן. הדבר ניכר בהאזנה באלבום, שהוא הקליט בעצמו ואחראי על העיבודים והלחנים. אשר לשירים שכתב, סגנונם מרגש וציורי, תמציתי וכזה ששואב השראה מהמשוררים שאת שיריהם הלחין.
מבחינת סאונד, הגוון השולט באלבום הוא מקומי ומיושן בטוב טעם, מושפע ממוסיקה מלודית וקליטה "של פעם", "כזאת שאפשר לזמזם אחרי שאתה שומע שיר פעם אחת", כדבריו. אשכנזי אמנם אינו מתיימר להיות מוסיקאי גדול או מדופלם, אבל בפועל הוא מוכיח את עצמו כבכל כישרון רב כמלחין וכותב שירים.
אשכנזי אינו טיפוס ברנז'אי ומוכר שמחובר לסצינה התל-אביבית. ובכל זאת, באלבומו משתתפים כמה מחבריו, שהם גם נציגים בולטים של מוסיקת השוליים: אלרן דקל – סולנה של להקת "פאנקשטיין" ולאחרונה הבסיסט של נגה שלו "והתאומים" (ואחיה הצעיר של דפנה דקל) – תורם קולות לאלבום, וגם הזמרת מיקה שדה, פליטת "כוכב נולד" שאינה עשויה מהחומר שממנו קורצו כוכבנים חד-פעמיים, מבצעת עם אשכנזי דואט לשירה של רחל.
גבע אלון תורם מיכולת הנגינה המופלאה שלו בגיטרה אקוסטית בשיר היפה "בעוברך בבוקר". את אלבומו הראשון והמצליח של אלון, "Days of Hunger", הקליט למענו אשכנזי באולפן של הקיבוץ. ספי ציזלינג, החצוצרן שמנגן עם אלרן דקל ב"פאנקשטיין" ושניגן לאחרונה בפסטיבל התמר עם יהודית רביץ, מחצצר גם ב"אצא לכיוון השדה". יהודית רביץ, אגב, נשמעת כמו אחת מההשפעות המוסיקליות העיקריות על סגנון קול השירה הנשי באלבום "אצא לכיוון השדה".
מורגש מאוד באלבום ובעיקר במלות השירים, שאתה לא מהעיר. למשל בשיר "בעוברך בבוקר": "לא אאהיל על עינך ביום/ לא אשבר את קרני החום, מה פתאום/ אם לא אתערב בזרמי אויר/ על גב אבק פרחים ישאוך אל הניר".
אשכנזי: "אף פעם לא חייתי בעיר גדולה ויש עוד המון דוגמאות כאלה בשירים. למשל ב'יש לי מקדחה' ישנן השורות ‘קניתי סנדלים לטיול/ יש לי פטנט בשרוול'. אתה יודע בכלל מה זה ‘פטנט'? ככה קוראים בקיבוץ לגומי הזה שבסוף השרוול בטרנינג או בחולצת סווטשירט. היום כמעט כבר אין את זה".
בכתיבה שלך אתה מאוד מצמצם במלים וגם מקפיד לנקד אותן.
"גיליתי שדווקא בשפה הגבוהה יותר אפשר לקצר ולהגיד הרבה יותר בפחות מלים תוך שימוש במשחק רב יותר עם השפה. שנות ה-70 ומטה הם העשורים המועדפים עלי מוסיקלית. אני אוהב מאוד שירים שאתה יכול לשרוק כשאתה צועד בשביל. כאלה שעוברים את ‘מבחן המדורה'".
מעבר לשימוש בכלי מיתר קלאסיים כמו ויולה, צ'לו וכינור יש באלבום גם קרן אנגלית וטובה. כל אלו יחד, בשילוב סגנון ההגשה התיאטרלי לעתים של אשכנזי, מזכירים סיפורי ילדים ישנים. "אני חובב גדול של סיפורי ילדים", הוא אומר. "'מקס ומוריץ', ‘איה פלוטו'. בחלק מהעיבודים והתפקידים של הכלים שבהם זה לידי ביטוי. טובה, למשל, זה כלי מבדח. יש באלבום כל מיני אלמנטים קומיים או עם קריצה מסוימת. השיר ‘האינסטלטור של הים' לדוגמה הוא לגמרי סיפור ילדים, אגדה. יש בו איזה קטע, שביקשתי מחטיבת כלי המיתר פשוט לחרוק. הם לא האמינו לי. את השיר הזה כתב בכלל ‘הבוס שלי', מנולו קליינהאוז, שעובד אתי באולפן, מתישהו בשנת 1977. לפני שנולדתי".
למרות החריקות, אתה לא נוטה לשום אוונגרד או איזשהו נויז בלתי קליט.
"נכון, אני משתדל בכל קו שאני כותב, גם אם זה לכינור, שזו תהיה מנגינה שאתה יכול אחר כך לשיר אותה".
מאז שיצא האלבום אשכנזי לא ממש ניסה לקדם אותו. "צריך כל הזמן להופיע, להיות בסביבה ולייחצן בצורה אינטנסיבית, וגם אז לא בטוח שמישהו ישמע עליך. אבל אני אמרתי לעצמי שגם ככה לא בשביל זה עשיתי את האלבום, אלא בשביל לתת לעצמי ביטוי במוצר הזה שהוא הקלטה".
בימים אלה הוא כבר עובד על אלבום חדש שכולו שירים וסיפורי ילדים מולחנים. כשהוא נשאל אם יופיע בעתיד עם האלבום הנוכחי והיפה שלו, הוא עונה "כנראה שלא". חבל.
הכתבה התפרסמה לראשונה בעיתון "הארץ"
