כרטיס זוגי ל-MF Doom (הזדרזו! הגרלת בזק)

תודה לתומר גרשנמן, חבר ומגיש תוכנית ההיפ הופ האיכותית "זמן הג'יגאבו" שתרם מהידע והאהבה שלו לעניין! את המילים הבאות תומר כתב במיוחד לאור בזויות, כי אני ממשיך להתבכיין שאני לא מספיק לכתוב בעצמי (וחוץ מזה הוא מבין עניין שחבל לכם על הזמן. הנה ספיישל דום שהוא שידר ב"זמן הג'יגאבו").

דניאל דומאליי התחיל את דרכו האמנותית בשם Zev Love X, כחלק מההרכב KMD, כשהשותף העיקרי להרכב הוא אחיו Subrock, ששימש כדי די ג'יי ובהמשך גם כראפר. ההרכב אף הוציא לאלבום שזכה להצלחה (מוגבלת, כמובן), ואז קרה האירוע המכונן. לקראת השלמת האלבום השני של ההרכב, נהרג Subrock בתאונת דרכים. Zev Love X השלים את האלבום, אבל הלייבל אלקטרה גנזו אותו, כשהסיבה העיקרית היא העטיפה של האלבום, שהציגה תמונה של מעין דמות "כושי סמבו" תלויה – הכוונה הייתה כמובן מחאתית ואירונית, אבל הלייבל לא ראה את זה ככה, וזרק את ההרכב.

כל זה קרה בסביבות 1994, והשפיע מאוד על דום, שנעלם מהשטח. ואז, ב1997 התחילה להופיע בפריסטיילים של ניו יורק דמות משונה, חמושה במסיכה מסתורית. לקח קצת זמן, אבל בסוף אושר שאכן מדובר ב Zev Love X, אבל השם הזה הוא כבר היסטוריה. מאותו היום נולד (MF DOOM (Metal Face.

וכאן אנחנו מגיעים לאחד הדברים שעושים את דום אפילו יותר מיוחד. דום הבין שאם הוא רוצה לספר סיפור, הוא צריך יותר מדמות אחת. בכיתת אמן שנתן לאקדמיית המוזיקה של רדבול לפני מספר שבועות (דבר נדיר אגב, האיש לא מרבה להתראיין) סיפר שהמטרה העיקרית שלו היא לנסות ולהביא כמה שיותר נקודות מבט. וכך בעצם נולדו מספר דמויות, שבהן הוא בוחר להשתמש לפי הצורך.

הפרסונה הראשית היא MF DOOM, שעומד במרכז הבמה. דום עצמו תיאר את הדמות הזאת בתור הנבל הקלאסי, אבל –  בעל לב טוב. למעשה, מדובר במישהו שהאנשים אוהבים, אבל האנשים בעמדות הכוח מנסים לעצור אותו ולא מבינים אותו. חוץ מזה, יש גם את Viktor Vaughn, שהוא בעצם הנבל מאחורי המסיכה של דום (ולהזכירכם, שמה המלא של דמות הקומיקס של דום היא וויקטור ווהן-דום), מעין גירסה שחצנית יותר של דום.

פרסונה אחרת, שהרבה זמן לא נשמעה אבל עדיין קיימת, היא King Ghedora, מפלצת ענקית מהחלל דמוית דרקון תלת-ראשי, שאי אפשר באמת לחסל אותה. מקסימום להבריח אותה עד לשובה בסרט ההמשך. וזו הדמות שנותנת לדום את האינפורמציה, כשהיא מתקשרת איתו בקול אלוהי (הכל לפי האיש עצמו). לכל אחת מהדמויות האלו יש אלבומים משלה, הופעות אורח משלה (גם באלבומים של הפרסונות האחרות, כמובן) ו-issues משלה. Viktor Vauhgn, לפי דיווחים (נחשו ממי), עומל כרגע על שיר דיס לדמות של DOOM, פשוט כי נמאס לו שדום תופס את מרכז הבמה. הרעיון הוא ספוף על הbeefs (קרבות אגו) של ההיפ הופ.

ופה יש משהו ששווה אולי להתעכב עליו. ראפרים מחתרתיים ומיוחדים יש הרבה, אבל נראה שמעט מאוד מצליחים ליצור קונצנזוס כל כך רחב. כמו רוב הראפרים ששווים משהו, אפשר למצוא בהשפעות שלו שמות כמו KRS-One, Public Enemy, Biz Markie ושאר האבות המייסדים של ההיפ הופ בשנות ה80, כמו גם הרכבים כמו ה-Wu-Tang Clan. הפלואו שלו הוא לא סטדנרטי במיוחד, הכתיבה שלו מפוצצת בדימויים לא שגרתיים ובסיפורים הזויים במיוחד והביטים שלו מלאים בסמפולים, לפעמים באורך של כמה דקות טובות.

עם השונות הזאת, העוף המוזר מצליח להיות נערץ גם על ידי שועלי היפ הופ כמו Mos Def (חפשו אותו ביוטיוב מדקלם שירים שלו כמו מעריץ מן המניין) ו-Ghostface Killah. וגם בקרב חובבי אינדי, שחופרים את הדיסקוגרפיה שלו ומעמיסים על האייפוד. אפשר למצוא ברזומה שלו שיתופי פעולה עם דיינג'רמאוס, עם מאדליב, עם RJD2 וגם עם אחד, ת'ום יורק. כל אחד מאותם אנשים מוערכים מצליח לזהות את היכולת של דום להבין ביט, להבין סיפור ולהביא נקודת מבט ייחודית. דום, מצדו, מגיע ליותר ויותר קהלים דרך אותם שיתופי פעולה ובונה לעצמו מורשת שרק בסוף הקריירה שלו באמת נדע להעריך את עוצמתה.

תומר גרשנמן.