"ברור שהמוסיקה הזאת נולדה מתסכול וזעם", אומר איתי זבולון, סולן להקת הפאנק "ויתרתי". "זה תרכיז של רעל ואני יודע שיש משהו מאוד מנוכר בשירים, אבל אנשים מגיבים לזה כי זה תמצות של אמת גרוטסקית שכולנו מכירים".
השירים של "ויתרתי", שנחשבת לאחת ההפתעות המופרעות והמוצלחות של פסטיבל אינדינגב האחרון, מצחיקים ומטרידים בו-בזמן. "מה שאנחנו אוהבים זה לנגן ולשיר על דברים שאנחנו לא אוהבים", מוסיף זבולון, בן 27. כך למשל השיר "מוטי, 31, אזור המרכז, כללי". מוטי הוא אדם רגיל עד כדי שהוא מעורר סלידה. בתחילת השיר הוא מציג את עצמו, כמו במדור היכרויות: "אהלן, קוראים לי מוטי ואני בן 31 מאזור המרכז. לספר על עצמי? לא יודע… אין הרבה. אוהב טיולים בים, ריצות. מחפש להכיר מישהי, מישהי חמודה. עם חוש הומור, מאוד חשוב לי". אבל פתאום הוא צורח בכעס "למה אני כזה כללי?" ורק אז מתחיל השיר.
"יש המון להקות עם שירים מצחיקים או שירים כבדים עם קריצה, אבל אצלנו זאת ההוויה האחידה ¬ שירים מצחיקים וכבדים", אומר יהונתן כספי, הבסיסט בלהקה הכוללת גם המתופף נמרוד ליברמן (שמנגן עם דניאל דור, "לא דובים" והרכבים נוספים).
חברי ההרכב משוכנעים שלהומור הציני שלהם יש תפקיד חשוב בהעברת הרעיונות הקשים שבשירים. "החיוך בשירים גורם לאנשים לאכול את הסנדביץ' עם החרא", מסביר כספי. "ההומור שלנו הוא חומר הסיכה שבאמצעותו המסר חודר". זבולון מוסיף ש"הפאנק נותן לנו את האנרגיות ואת הפאן. הוא הצורה המוסיקלית שאליה אנחנו שופכים את התוכן".
בין הדמויות הנוספות שעליהן שרה הלהקה נכללים גם ההיפסטר התל-אביבי, בשיר "אתמול הייתי בריף-ראף ורציתי להקיא", חברה של חייל קרבי בשיר "חבר שלי סוגר 28 אז דיברתי אתו בפלאפון מלא עד שיצאה לי חטוטרת", ואדם המנסה שוב ושוב להתקבל לתוכנית ריאליטי, בשיר "השמנתי מלא כדי להשתתף ב'לרדת בגדול'".
הטיפוסים המתוארים בשירי הלהקה לא נמנים עם הקהל שלה. "אנחנו די משכנעים את המשוכנעים", מודה כספי. "אנחנו יודעים שזה לא מדבר לכולם", מוסיף זבולון.
זבולון וכספי הקימו את "ויתרתי" לפני כשנתיים בדירה שחלקו בתל אביב. הם מכירים עוד מהתיכון בכפר סבא. "רצינו להקים הרכב חדש לקראת ערב ההופעות 'הפסטימרקוס' ולכבוד רינה", מספר זבולון. "זה היה ערב שחבר שלנו, הבסיסט טל מרקוס, אירגן בשנה שעברה כדי לגייס כסף לרינה, הכלבה שלו, שהיתה חולה". לקראת אותה הופעה, שהתקיימה בלבונטין 7 בתל אביב בתחילת השנה שעברה, חיפשו הצמד מתופף. אחד הצטרף ועזב, השני ביטל רגע לפני ההופעה. "נכנסנו לפאניקה, אבל אז טל מרקוס, שמנגן עם נמרוד בעוד המון הרכבים, הציע שננגן עם נמרוד", נזכר זבולון.
"זה היה מעכשיו לעכשיו", מספר ליברמן. "אמרתי לעצמי 'נופיע אתם ואחר כך נראה מה". זבולון מוסיף שליברמן התנה את הצטרפותו בכך שהלהקה תתחיל להקליט שירים. כעת יש לה אי-פי כפול באתר בנדקמפ.
"אז מה אם אתה אבא/ רשלנות זה לא סבבה/ כי אם נחשוב בהיגיון/ זה קל יותר מרשיון", שר זבולון ב"גם קופים יודעים להתרבות". לדברי ליברמן, "המדינה מלאה באבות מטומטמים שנראים ומתנהגים כמו קופים וזה יוצר פה דור די מסריח. כל מי שהכניס מישהי להריון נהפך אוטומטית למחנך בישראל". וכספי מוסיף "זה מין רגע קוסמי שבו אתה נהפך מדביל גמור לאחד מבוני האומה, למי שמעצב אותה".
האם הם מקווים שהשירים שלהם יושמעו גם בתחנות רדיו לא סטודנטיאליות? "מה, 102 אף-אם או 88 אף-אם? כן, למה לא", אומר זבולון. "אולי אפילו גלגלצ, בלילה, אף שסביר להניח שהם לא יבחרו ב'סגרתי 28 אז מותר לאנוס'".
הכתבה פורסמה לראשונה עיתון "הארץ"
