הזמרת והיוצרת קמה ורדי מרבה לנדוד. כשהיתה בת 14 וחצי עזבה את בית הוריה ביישוב בגליל ויצאה למסע מוסיקלי שנמשך כארבע שנים. ורדי, כיום בת 23, כותבת באנגלית ומנגנת בגיטרה אקוסטית וקלאסית, בבנג'ו, יוקלילי ומפוחית.
קל לשייך את המוסיקה שהיא יוצרת לז'אנר הפריק-פולק, לצד מוסיקאים אחרים שמזוהים אתו דוגמת דבנדרה בנהארט (כמוהו, גם היא מרעידה את קולה בכוונה). אך יהיה מדויק יותר להתייחס אל יצירתה כאל פולק ישראלי.
תקופות ארוכות חיתה ורדי בקומונה של חברים ליד נחל הבניאס. "חייתי שם שני קייצים וחצי חורף", היא מספרת. "אני רואה בנופי הבניאס רעיון חוזר בשירים שלי". משם המשיכה למקומות נוספים בארץ וניגנה את שיריה ברחובות ובחיק הטבע. כמו כן נסעה לאנגליה, צרפת וספרד והופיעה עם להקות שונות, בעיקר ברחובות ובמועדונים קטנים. כעת, ארבע שנים אחרי שהתמקמה בתל אביב, היא עומדת להשיק אלבום סולו ראשון. היא סבורה שתקרא לאלבום, שאמור לצאת בעוד כחודש, "קמה". "כן, זה לא שם נפוץ. פירושו בעברית שדה חיטה ובסנסקריט ¬ אהבה", היא מסבירה. ולא, היא לא גדלה בבית של הורים היפים.
את האלבום תוציא ורדי לא על גבי דיסקים אלא בקופסאות גפרורים מעוטרות. בתוכן יהיו חוברת קטנה ודיסק-און-קי עם השירים. "אני לא חתומה בחברת תקליטים. אפיץ אותו בהופעות ובחנויות". המפיק המוסיקלי של האלבום הוא אודי נאור ועוד משתתפים בו יהוא ירון (בס), גל בנימין (כינור), רז בורג (פסנתר) ואורי מרום מלהקת "דה איינג'לסי" (קלרינט).
את להקתה הראשונה, "La La Cravat", הקימה ורדי ב2006- בלונדון יחד עם חברתה הטובה אלה דניאל (הזמרת והיוצרת "בלאק בטי"), מוסיקאי נוסף והסולנית האנגלייה סשה בויסן (שמתה השנה ממנת יתר). הם הוציאו אלבום עצמאי אחד ולאחר מכן התפרקו.
אלבום נוסף הוציאה עם להקה אחרת שלה, "Isms Jisms", שגם פעלה בחו"ל. בשובה לישראל הקימה את "9" והוציאה אתה שני אלבומים. "בלהקות שבהן הייתי לא עשיתי בדיוק מה שרציתי לעשות", אומרת ורדי. "רציתי לכתוב שירים עירומים, כמו סיד בארט"; כוונתה לשירים שאינם מחייבים הפקה. כלי נגינה אקוסטיים מכתיבים את טון היצירה שלה. "תמיד היה לי חשוב שאוכל לנגן את המוסיקה שלי ברחוב גם בלי חשמל", היא אומרת.
ורדי כותבת בצורה חופשית, בחריזה אך ללא מבנה של בית-פזמון. "כל השירים הם שירי אהבה, אבל אף אחד מהם לא נכתב ספציפית למישהו". בכתיבתה היא מגלה את "כל הסודות הכי כמוסים שלי", כדבריה. "בתקופות שאני לא מגלה את סודותי בשירים אני מרגישה שהם יוצאים לי לא מחוברים, לא מרגשים. לכן אני משתדלת בכל זאת איכשהו לספר".
כעת, היא אומרת, זאת התקופה הארוכה ביותר בחייה שבילתה במקום אחד ועם זאת היא "מרגישה נודדת לא פחות". היא מסבירה שאדם שיש לו נטייה לנדודים, "הלב והנפש שלו לא מקורקעים מספיק והוא מרגיש תלוש ואף פעם לא בדיוק בבית. לשבת במקום אחד מרחיב את האפשרות של נדודים פנימיים".
לפני כמה שבועות הופיעה ורדי עם עוד כמה מוסיקאים מתחומי האינדי-פולק במרפסת ברחוב שינקין בתל אביב. "זו הדירה שלי ושל שותפה שלי. יש לנו אחלה מרפסת להופעות ולפעמים אנחנו עושות שם כאלה דברים".
ורדי היא יוצרת עצמאית שנמצאת בשולי התעשייה, אבל הופעה במועדון הבארבי למשל אינה שאיפה גדולה מבחינתה. היא מעוניינת להופיע עם החומרים החדשים שלה בחו"ל, אך מתלבטת, "כי כבר הצטברו אצלי די חומרים בשביל להקליט אלבום שני. בטח אעשה את שניהם, גם הופעות וגם את האלבום. השאלה היא מה קודם".
הכתבה פורסמה לראשונה בעיתון "הארץ"
