ראיון עם סולן וגיטריסט להקת הבלאק אנג'לס

(זוהי גרסה קצת יותר ארוכה מזו שהתפרסמה לראשונה בטיים אאוט)

אף שהיא ממוקמת בלב מדינה שידועה כשמרנית וסגורה, אוסטין, בירת טקסס, נחשבת לעיר מוזיקלית במיוחד. מלבד היותה שופעת המון להקות ומועדוני הופעות, מתקיימים בה דרך קבע גם כמה מהפסטיבלים החשובים בארצות הברית, בהם SXSW ו-Austin City Limits. מי שהפכה מהרכב קטן המוכר רק ליודעי ח"ן חובבי גיטרות פאז, לאחת מנושאות דגל הרוק הפסיכדלי של אוסטין היא להקת הבלאק אנג'לס. בראיון טלפוני לקראת הגעתה לראשונה להופעה בארץ (2 בדצמבר בבארבי), מדבר סולן וגיטריסט הלהקה, אלכס מאסס, על פסיכדליה, על האלבום החדש Indigo Meadow ועל מקום המחאה במוזיקה.

"אוסטין היא קצת כמו תל אביב", אומר מאסס, "עיר שמלאה בתרבות נגד שממוקמת בלב מדינה מאוד שמרנית". אך לא תמיד הייתה באוסטין סצנת רוק פסיכדלי שוקקת. "הסצנה התגבשה בשש השנים האחרונות", הוא קובע ואגב כך רומז לתרומתו הבלתי מבוטלת לכך; ב-2008 הוא ולהקתו ייסדו את ה-Austin Psych Fest, פסטיבל המתמקד בסטונר-רוק ומוזיקת רוק פסיכדלית על שלל גווניה.

בין המופיעים בפסטיבל השנה היו להקת הגראז' רוק המשוגעת King Khan & BBQ Show, להקת הבלוז החשמלי-שבטי, טינאריוון, המורכבת מנוודים צפון אפריקאים ולהקת האינדי דירהאנטר. הפסטיבל, שגדל משנה לשנה ואף התקיים גם פעם אחת בצרפת, הצליח למשוך אליו השנה גם את חלוצי הז'אנר משנות השישים ובהם להקת Silver Apples האוונגרדית ואת רוקי אריקסון, הטיפוס האקסצנטרי שהנהיג לקראת סוף העשור הפרחוני את הלהקה האהובה על מאסס – The 13th Floor Elevators.

בעיניי מאסס (ורבים אחרים), רוקי אריקסון הוא אגדה חיה ומי שלטענתו היה הראשון שטבע את המונח השגור בפי כל – "psychedelic rock and roll". לכן היה זה לא פחות מחלום שהתגשם עבור מאסס, כשאריקסון יצר עמו קשר וביקש את הבלאק אנג'לס בתור להקת הליווי שלו. "הבנאדם סירב במשך שנים לנגן חומרים שלא מקריירת הסולו שלו, אבל אתנו הוא הסכים לבצע שירים של "The 13th Floor Elevators". היינו צריכים ללמד אותו מחדש שירים שלו שהוא לא זכר", מספר מאסס בהתלהבות.

על האלבום החדש והרביעי של הבלאק אנג'לס, Indigo Meadow, נכתב מוקדם יותר השנה במגזין Mojo, שזהו האלבום הראשון של הלהקה שמצליח לאזן באופן מושלם בין נויז למלודיה. "גם אני חושב שזה האלבום המאוזן ביותר שלנו", הוא מסכים. עם זאת, לא כל מעריצי הבלאק אנג'לס מרוצים מהאבולוציה של הלהקה שיחסית לתחילת דרכה ב-2006, פונה היום לקהל חובב רוק רחב יותר. שני אלבומיה הראשונים היו מפוזרים והרפתקניים יותר מאשר השניים האחרונים. "זוהי הדרך שעברנו", מאסס מסביר, "בהתחלה חיפשנו את הכיוון שלנו. וכך גם נשמענו".

במהלך הראיון מזכיר מאסס את החדווה שלו שבלגלות מוזיקה פסיכדלית חדשה. לאחרונה נדלק על מוזיקה תאילנדית ישנה שצצה לה ברשת. "פסיכדליה באה לידי ביטוי בסוגים שונים של מוזיקה, קח למשל את 'Dr. Octagon' (הראפר קול קית'. אז"א); הוא משלב אלמנטים פסיכדליים לחלוטין ועדיין – זה לגמרי היפ הופ". מאסס גם רואה לנכון לציין שמוזיקה פסיכדלית לא התחילה בשנות השישים, אלא קיימת מאז שחר האנושות. "האדם מאז ומעולם יצר מוזיקה לשינוי מצבי תודעה. זאת מוזיקה שבדרך כלל נעשית על ידי אנשים שנמצאים בחיפוש אחר משהו".

כיאה ללהקה ששואבת את שורשיה התרבותיים מהסיקסטיז, רבים מהשירים של הבלאק אנג'לס עוסקים בנושאים אנטי מלחמתיים ובעד הגנה על איכות הסביבה. כזה הוא גם הסינגל החדש שלה "Don't Play With Guns". אבל לא, הלהקה לא מתכוונת להטיף באמצעותו לקהל הישראלי שלא לאחוז בנשק. "שכל אחד יעשה עם השירים שלנו מה שבא לו", אומר מאסס. "קח את הביטלס לדוגמה, הם היו אלופים בהסוואה. אחד אומר על שיר שלהם שהוא שיר אהבה והאחר משוכנע שהוא שיר מחאה".

 

יצא לך להאזין למוזיקה פסיכדלית מישראל?

"האמת שכן", הוא מפתיע, "לפני כשנתיים חיפשתי בגוגל את הערך 'מוזיקת גראז' ישראלית' ועלו בתוצאות כמה להקות מעכשיו, כמה מהסיקסטיז ואיזה אחד שקוראים לו צ'ארלי מגירה. והמגירה הזה הפיל אותי! הוא נשמע כמו באדי הולי הישראלי, וואו! מאז אני עוקב אחריו, ועכשיו, לקראת הביקור בתל אביב, היה לי ברור שאני רוצה אותו להופעת החימום". בעקבות ההזמנה האישית, צ'ארלי מגירה, שפועל בימים אלה בברלין עם להקתו The Bet She'an Valley Hillbillies, יגיע במיוחד להופעה של הבלאק אנג'לס בארץ.