המוזיקאי הניו יורקי Son Lux אמר פעם בראיון לאחד מאתרי האינדי המוכרים שהוא לא מבין איך אנשים אוהבים את המוזיקה המוזרה שלו – לא משהו שהייתם מצפים לשמוע ממישהו שצריך את אהבת הקהל, אבל כנראה שבנקודת המבט הייחודית הזאת טמון גם סוד הקסם שלו. לראיה, מאז שיצא בהצהרה הזאת נדמה שהקהל שלו ברחבי העולם רק הולך וגדל.
Son Lux, הוא ריאן לוט, מושפע מסטרווינסקי לא פחות מאשר ממאלקטרו־פופ ומראפ. התוצאה היא שילוב שבאמת יכול להישמע מוזר במקצת: מוזיקה אלקטרונית לילית עמוסת אפקטים, שנשענת על ביטים מעולם ההיפ הופ ומלאה חטיבות כלי מיתר, וכל זה ארוז בהפקה שמצליחה לשמור על איכויות פופיות. "אני באמת חושב שהמוזיקה שלי מוזרה ועדיין מופתע שאנשים אוהבים אותה. מופתע ושמח", אומר לוט בראיון טלפוני המתקיים לרגל הופעתו הראשונה בישראל, ביום ראשון הקרוב בבארבי.
את שני אלבומיו הראשונים הוציא Son Lux בחברת התקליטים Anticon, שידועה בין היתר בהתמחות שלה בהיפ הופ אלטרנטיבי. אלבום הבכורה שלו, "At War with Walls & Mazes", זיכה אותו ב־2008 בתואר "האמן החדש הטוב ביותר" ב־NPR, ואילו אלבומו השני, "We are Rising", שהוקלט ב־2011 תוך 28 ימים בלבד, הביא עמו השוואות לחומרים האחרונים של רדיוהד. אלינו הוא יגיע במסגרת סיבוב ההופעות לקידום אלבומו השלישי, "Lanterns", שיצא בשנה שעברה.
האלבום האחרון קטע במידה מסוימת את גל הביקורות האוהדות, כשזכה לניקוד 6.6 ולביקורת לא מפרגנת במיוחד באתר פיצ'פורק, שכבר שנים נחשב למוביל דעת קהל לטוב ולרע. כשלוט נשאל איך הוא קיבל את זה, הוא מצהיר שהוא לא תמיד מסכים עם הביקורות באתר. "המבקרים בפיצ'פורק ואני מסכימים על הרבה דברים", הוא אומר, אולם מצד שני "המספר שהצנידו לאלבום שלי לא ממש מזיז לי. חשובה לי יותר דעתם של המוזיקאים שאני מעריך. כנראה שאני לא עושה מוזיקה 'מנצחת' לפי הסטנדרטים של האתר, כמו שעושה קניה ווסט למשל".
בזמן הראיון לוט נמצא בלוקסמבורג, או כפי שהוא מכנה אותה – "סאן לוקסמבורג". מכיוון שהוא כבר הרים להנחתה, הייתי חייב לשאול: מהיכן מגיע השם Son Lux?
"חיפשתי שם במה שייוחד למוזיקה שאני יוצר בנפרד מהפרנסה (בין היתר הוא כותב מוזיקה לפרסומות – אז"א). רציתי לבחור משהו שיישמע כמו שם של בן אדם, כלומר שיורכב משתי מלים בדומה לשם פרטי ושם משפחה, אבל יהיה יוצא דופן. סאן נשמע לי כמו שם שיכול להיות אוניברסלי, בעוד לוקס, שמגיע מלטינית, זו יחידה למדידת שטף אור. השילוב של שתי המילים מצא חן בעיניי, וכמובן שזה משחק מילים פונטי ולא ממש מתוכנן על אור שמש". שם אלבומו האחרון, "Lanterns", עששיות, משתייך גם הוא לאותו עולם דימויים.
לוט טוען שמבחינת טקסטורה, זה האלבום הדחוס ביותר שיצר. "אני אוהב לקחת רעיונות פשוטים ולנסות לגשת אליהם בדרכי הפקה שונות", הוא מסביר. "אני בדרך כלל מקליט בתחילת התהליך המון חומר גלם, רעיונות ראשוניים שבשלב מאוחר יותר אוכל לשחק איתם בדרכים שונות. מילות השירים לעומת זאת מגיעות מאוחר יחסית. אני לא מחשיב את עצמי לסונגרייטר".
יש מכנה משותף בין המוזיקה שאתה יוצר לפרסומות לזו שאתה יוצר תחת השם Son Lux?
"ממש לא, אלא אם מבקשים ממני ליצור מוזיקה שנשמעת כמו המוזיקה של Son Lux. עם זאת אני משקיע את כל כולי גם במוזיקה שאני יוצר בהזמנה. ההבדל הוא שהמוזיקה לפרסומת אמורה להיות פונקציונלית, אני יוצר אותה כדי לרצות את מי שמשלם עליה. גם מוזיקה שאני יוצר למופע מחול אמורה לשרת מטרה, אבל זה לא אומר שהיא לא יכולה להיות נהדרת ולכלול רעיונות מגניבים".
מלבד הפרסומות והמחול, לוט לקח חלק נכבד בהפקה של פסקול סרט המד"ב "לופר" בכיכובם של ברוס וויליס וג'וזף גורדון לוויט. בסרט הופיע "Weapon", שיר של לוט שזכה לאחרונה לקאבר מצוין של נגה ארז במסגרת פרויקט הקאברים הישראליים לשיריו שהופק לכבוד הגעתו לארץ. לוט האזין לביצוע של ארז, שיתף אותו בפייסבוק וכתב שהוא חייב ללמוד איך לנגן אותו כמו שהיא מנגנת בקאבר שלה.
לוט ידוע גם בתור חובב גדול של שיתופי פעולה, והוא כבר עבד בעבר עם שמות נחשבים מעולם האינדי כמו להקת These New Puritans, סולן האנטלרז פיטר סילברמן, ריצ'רד פרי מארקייד פייר והראפרים Beans ובאסדרייבר. אבל על כך שזכה לחלוק במה עם המלחין המודרני פיליפ גלאס ועם האמנית והמוזיקאית לורי אנדרסון הוא אומר: "אלה חיים מטורפים. היה לי העונג לשתף פעולה עם מוזיקאים רבים וחלק מהם בכירים ממני בהרבה. מה אומר, יש לי מזל גדול".
ועכשיו אתה משתף פעולה עם הראפר סרנגטי ועם הסינגר־סונגרייטר סופיאן סטיבנס בפרויקט בשם "Sisiphus".
"הם התחילו לעבוד על כמה שירים יחד וחיפשו מישהו שיצליח לחבר ביניהם טוב יותר, וככה נכנסתי לתמונה. יצא שהפכנו לסוג של טריו. בדיוק סיימנו להקליט את האלבום הראשון שלנו שיצא במרץ הקרוב".
הכתבה פורסמה לראשונה בטיים אאוט תל אביב
