כבר חשבתי שכל ההפקות הסופר-מעניינות שמתוכננות לפסטיבל החזית הלכו פייפן עם כל המלחמה הזאת, אבל מסתבר שלא. יש רק כמה שינויים מינוריים: ההופעות יתקיימו במזקקה ושידורי הרדיו משודדי הים. בימים הקרובים התוכנייה, המיקומים והשעות יהיו מפורטים כאן. לקראת הפסטיבל הכנתי כתבת המלצות לאירועים שווים בתוכו, שהתפרסמה לראשונה בטיים אאוט. לאור העובדה שהאירועים כן קורים, אשמח אם גם קוראי הבלוג ייחשפו להמלצות מפי אנשי החזית (עם פתיחה קצרה שלי).
משהו במוזיקה שנוצרת בירושלים תמיד היה שונה משאר הארץ ובפרט מתל אביב. הלך רוח שאינו רודף אחרי טרנדים, כבדות של מי שלא מנקה את הראש בים בתדירות יומיומית, או שזה בכלל המשקל ההיסטורי של המקום ושילוב התרבויות בו שאחראיים לאחרות הזו. מה שזה לא יהיה, אי אפשר להתעלם מכך שקיים שוני מבורך בין הערים ולשמחתנו עכשיו אפשר לטעום ממנו באופן מרוכז.
חרף צעדות הנקמה ששוטפות את רחובות עיר הבירה יתקיים גם השנה פסטיבל החזית, במסגרת אירועי עונת התרבות בירושלים. למען האמת, השנאה הדו-קוטבית ומצבה הנפיץ של העיר מהווים במשך עשרות שנים כר פורה ליצירתיות מוזיקלית מחתרתית שאף פעם לא עוצרת, אך לרוב לא זוכה לאור זרקורים ולחשיפה עיתונאית נרחבת. כעת, אחרי ההצלחה של הפסטיבל בשנה שעברה, החזית חוזר עם שואוקייס מורחב של כל מה שקורה מתחת לרדאר בעיר. זו הזדמנות נהדרת להכיר ולחוות את האנדרגראונד הירושלמי העכשווי וכמה מהלהקות שכיום כבר נחשבות לקאלט.
החל מ־10 באוגוסט יתקיימו במשך חמישה ימים הופעות, מסיבות, שידורים מיוחדים, סדנאות אמן והקרנת סרטים שמתעדים את הסצנה המקומית. ההופעות יתקיימו בשתי במות מרכזיות במתחם בית הנסן ובין המופיעים תוכלו לראות את צ'ארלי מגירה, מפטאל, מתלכלכים, רייסקינדר, אחת שתיים כזה, מוג'הדין, א.י.ל.ה, d.r.y, רובו, באפלו ביל ועוד. בנוסף לכך יגיעו די.ג'ייז מחו"ל ויתקיים רייב עצבני במנהרות של אצטדיון טדי מתחת ליציע המזרחי. תחנת הרדיו הירושלמית האינטרנטית רעש Hour, בשיתוף תחנת הפופ אפ התל אביבית תדר, תשדר הופעות, תקלוטים ותוכניות קונספט. ביקשנו מאנשי הפסטיבל להמליץ לנו על הופעות בשבוע העמוס הזה.
הבחירות של גילי דה קיד – שדרן ברדיו רעש Hour, מוזיקאי, די.ג'יי ומנהלו האמנותי של פסטיבל החזית
Free the Robots
"עם כמה שזה מוזר להגיד, יש קווי דמיון בין לוס אנג'לס לירושלים. אצלם זה נע בין זוהר הוליוודי דביק ומיטות שיזוף לכנופיות שעושות דרייב ביי לאנשים ברחוב. אצלנו זה נע בין חזירות קפיטליסטית נדל"נית מושחתת לאפוקליפסה דתית. איך שלא יהיה, בשתיהן מתקיימות אלטרנטיבות מוזיקליות שמהוות תרופה לחרא שמסביב. לא סתם יצא שכשהמפיק כריס אלאפרו ביקר לפני פחות משנה בירושלים הוא התאים למקום כמו בן בית. משהו בשילוב הזה שבין ביטים כבדים וגרוב תופים מלוכלך לסינתסייזרים שנתלשו מאלבומי גנגסטה ראפ מוקדמים וסמפולים של בערך כל דבר טוב שיש להיסטוריה להציע – עובד מצוין על הקהל המקומי. הוא יגיע לפה לא רק להופיע, אלא גם לשתף פעולה עם מוזיקאים מקומיים, כחלק מפרויקט שמתועד לסרט שהוא וחברים שלו יוצרים על קהילת מוזיקאים בינלאומית שמתהווה לאטה".
מתלכלכים
"עולם ההופעות המודרני דפוק ברובו. המוזיקאים עומדים על במה, שומעים מוזיקה ממוניטורים, הקהל בחלק אחר של החדר שומע משהו שונה לגמרי מרמקולים אחרים. ההפרדה הורגת את העניין. במקביל הכל מתוסרט – השירים שנכתבו מראש, מהלכי הבית־פזמון־בית־פזמון וכו', אנקדוטה משעשעת/נוגעת בין השירים ובלה ובלה ובלה. פרויקט 'מתלכלכים' עושה פאוזה על כל זה ולוקח את המוזיקה אל כור מחצבתה – הטקס. בכל פעם נבנית 'להקה' שמעולם לא ניגנה יחד סביב השאמאן – המתופף אליה יכין. בלי תיאומים או חזרות, מול קהל בחדר אחד עם סאונדסיסטם אחד, הם מאלתרים את מה שלעולם לא ניתן לנחש. זה יכול 'להצליח' או 'להיכשל', אבל משהו בפיגוע הרגשות הספונטני הזה שובה לב ופורט על מיתרים חבויים של הנפש הקדמונית שלנו. בחזית הפרויקט מארח את המתופף האגדי מאלקולם קאטו (הליוסנטריקס), ממהנדסי הפאנק הפסיכדלי. יש לו גרוב בן אלף זונות והוא קורץ מהחומרים שמהם עשויה התעלות רוחנית. דניאל סלבוסקי, מקסים טורבו, רן נחמיאס, נמרוד וייסליב וחברים נוספים יהיו שם על המזבח לצדו".
א.י.ל.ה
"עם כמה שזה עלול להביך אותי, קשה שלא לשלוף את המונח סופרגרופ כשמדברים על א.י.ל.ה (אחווה ירושלמית להגנת החיים) – גבריאל בן חורין מלהקת ישראל, אלון אבנת ממוג'הדין ודיואלט, אסנת 'רוזה' מפאב הרוזה ורדיו פריסקופ שמכונה גם די.ג'יי בלונדי, יואב רבן מהסאונדסיסטם החלוצי 'אריות ירושלים' ועוד. יחד הם מגלמים יותר משני עשורים של תנועה אמנותית פורה שהייתה ונותרה חוד החנית העקשנית והבלתי מתפשרת של העיר. ההרכב פעיל כשנתיים ללא הקלטות ותיעוד מכל סוג שהוא, והנגינה והשירה שלהם מבוצעות תמיד בסשן חי וחד פעמי ללא הכנה מוקדמת. אומרים עליהם שמי שלא ראה, לא שמע. כהגדרתם א.י.ל.ה היא 'האפקט היוצא משנים של לימוד משותף של חברי ההרכב של הזהות הישראלית המהפכנית, זהו הביטוי המוזיקלי והשירתי של האדם הישראלי (לא היהודי) המאמין ביהוה, ושואף למהפכה מחשבתית, אנטי דתית, אנטי פוליטית ואנטי ממסדית'. זו החיה הפראית הבלתי ניתנת לריסון שגם הממסד, הקונצנזוס, התעשייה או כל נגזרת שלהם חוששים מפניה".
הבחירות של תומר דמסקי – מוזיקאית וחברת הקולקטיב רעש Hour
Cadaver Eyes
"מה שהתחיל כפרויקט סולו פסיכוטי של המתופף ומחלוצי זרם הנויז והאקספרימנטל בארץ ובפרט בירושלים דודיק אופנהיים (3ח', ברברה) והפך עם השנים לדואו דום־נויז־סייק עם ערן זקס (ליטרשפיך). מעבר להיותם דמויות מיתולוגיות ופרפורמרים מעולים, הופעה של קאדאבראייז היא לא פחות מהרחבת גבולות היכולת הפיזית של הקשבה. הדאון־טמפו והצווחות החורקות של אופנהיים הם טריגרים שנכנסים למערכת ה־no-input הסבוכה של זקס ומחריבים את כל מה שנחמד ביקום הזה, ומשאירים ממנו אבק טחון של עונג צרוף. לחץ כבד על השרירים, כאוס בעור התוף. אם ככה זה יישמע כשהכל ייגמר אני לא יכולה לחכות. השד הבוקע מגרונו של דודיק יוצר משהו מדויק בשירה שלו, על שברי הטקסטים המבליחים ממנה. זקס הוא הדגמה נדירה של היכולת לעשות פרפורמנס מטורף מלסובב נובים. מה שקורה לזרימת הסיגנל על השולחן שלו הוא סוג של תעלומה. הקו הקשה של המוזיקה הזאת הוא בלתי חדיר – היא בולעת את כל מה ומי שמגיח לתוך הרדאר שלה ומרטיטה כלי דם של כל מה שחי. עוד לא ניסיתי להשמיע את זה לצמחים אבל סביר שהתוצאות תהיינה דומות"
הבחירות של איתמר ויינר – מוזיקאי וממקימי אוגנדה ולייבל המוזיקה האלקטרונית המנוח אק־דק
די.ג'יי Caress
"די.ג'יי קארס (ניתאי שנדר), שעבד עם סגול 59, Dam והרבה אחרים, הוא אחד מהביטמייקרים ומפיקי ההיפ הופ הראשונים שפעלו בירושלים. ב־2008 הוא הוציא את האלבום המצוין שלו 'מכירת חיסול'. זה אלבום שכמו מספר סיפור; השירים בו מתחברים יחד למעין תקופה, צבעים, שכונות וכמובן – ירושלים. אחרי שיצאצ הוא עבר לגור באתיופיה והוא עושה שם דברים מעניינים מאוד. לפסטיבל הוא יגיע לנגן חומרים חדשים שהוא הקליט שם, שכולל הקלטות שטח והקלטות של שבטים מקומיים. הבן אדם חי שם כבר 6 שנים, נסע לכל מיני חורים במדבר, זה לא שהוא קפץ לביקור וקנה כמה תקליטים. בהופעה הוא ינגן גם כל מיני רמיקסים, יחד עם הפקות שלו".
מוג'הדין + מפטאל
"מפאטל, שלא הופיעה 20 שנה, היא אחת הלהקות הכי ישראליות שפעלו כאן. מין שילוב של ירושלים, תל אביב והגליל. תחשוב אהוד בנאי והפליטים פוגש משהו תעשייתי כמו ת'רובינגגריסל. מפאטל הן אילנה צוברי (בס וקולות), שהייתה חברה בלהקת מע"צ, ורונית רוזנטל, שהייתה חברה בלהקת ישראל. הן הוציאו רק אלבום אחד בשנות ה־90 שבו השתתפו גם אורי פרוסט ויובל מסנר מכרמלה גרוס וגנר וזיו לואיס שגם היה איתן במע"צ. הן שילבו טקסטים מחאתיים עם שירים רוחניים ואפילו שיר אחד בתימנית. מפאטל ינגנו משהו כמו ארבעה קטעים וגם יתארחו בהופעה של מוג'הדין שעשו קאבר באלבום הראשון שלהם ל'הזויים' של מפאטל. במוגהדין חברים אורי קריסטל, אלון אבנת והראל שרייבר שגם עשה אדיט ל'שיר אהבה' של מפאטל. עכשיו שלמוג'הדין יש אלבום חדש, Dead Language, סוף סוף אנחנו מצליחים ליצור בין שתי הלהקות שיתוף פעולה. וזה כל כך מתאים כי גם מוג'הדין עושים מוזיקה תעשייתית אינטנסיבית מאוד, שירה שיש בה סלסולים וחיבור טקסטואלי למקום שבו אנחנו חיים".
ניקו טין בנד
"ניקו טין היא זהר שפיר, שאיתה עבדנו המון במסגרת הלייבל אק־דק. התחלנו איתה כווקאליסטית שתרמה קולות לאלבומים שלי ("Spark O) ושל הראל שרייבר (Mule' Driver') ואחר כך היא החלה להוציא את החומרים שלה. עכשיו אנחנו עובדים איתה באוגנדה על אלבום חדש שלה. ניקו טין בדרך כלל מופיעה רק עם לופר ואורגן והשירה שלה קצת מזכירה את קייט בוש בהפקת לואו־פיי פופית ופרומה, אבל עכשיו היא הולכת להופיע עם להקה ויש בזה משהו מאוד עוצמתי ופסיכדלי. העיבודים מאוד עשירים עכשיו, כך שגם מי שמכיר אותה יקבל כאן משהו אחר".
הבחירות של אמיר בולצמן – מוזיקאי וממקימי הקולקטיב No Coast.
קספר אלקטרוניקס (האג)
"קשה להמליץ על מופע ספציפי לפסטיבל החזית ובמיוחד המיני פסטיבל טילדה שאני אוצר, ובכל זאת אני רוצה להמליץ על שני אירועים מעניינים. הראשון הוא הגעתו של האמן, בונה הכלים והמוזיקאי פיטר אדוארדס המופיע ויוצר תחת השם Casper Electronics. לא רק שהוא מוזיקאי מעולה, הוא גם בונה סינתסייזרים ומעגלים מחונן. כל המעגלים והתרשימים שהוא מתכנן נמצאים לרשות הציבור באתר שלו,Casperelectronics.com. בפסטיבל הוא יעביר סדנה לבניית סינתסייזר חמוד וקטן שהוא פיתח. במהלכה המשתתפים ילמדו להלחים מעגלים וגם קצת על חשמל, אוסילטורים וכו'. בסוף הם יצאו ממנה עם סינתי חדש ונוצץ. נוסף לכך הוא יופיע עם כלים שהוא פיתח בשתי הופעות, אחת ב־11.8 בשעה 21:00 ואחת באפטר פרטי של טילדה עם סט יותר קצבי, דאבסטפי משהו, אבל אי אפשר לדעת מה בדיוק הוא ינגן".
Lovers Orgy
“ערב שאצרה איילת לרמן המוכשרת תחת הסדרה ‘האזנות סתר'. מדובר בסדרה למוזיקה ניסיונית ומאולתרת שרצה כבר ארבע שנים בגלריית ברבור בנחלאות. זה יהלום קטן ונוצץ בתרבות הירושלמית. אנשים מגיעים אליו באמת בשביל להקשיב למוזיקה. הסדרה מריצה בשקט כבר שנים קונצרטים מוזיקליים עם המוזיקאים הטובים בארץ ונותנת במה גם למוזיקאים חדשים. ב־Lovers Orgy יאלתרו ביחד איילת לרמן, ניתאי לוי, תום סולוביציק, מאיה דוניץ, אילן וולקוב ומיכל פאולינה. הם יתחילו בדואטים ויסיימו באורגיה מוזיקלית אחת גדולה".
