סוף שנות ה־80 באנגליה היו שנים נהדרות לרקוד בהן. מוזיקה אלקטרונית מחתרתית תפסה תאוצה וסצנת האסיד האוס השתוללה ברייבים ובמועדונים. לעומת ההזיות שאפיינו את סמי קיץ האהבה של 1967, קיץ האהבה האנגלי של 1988 התאפיין בסמים הרבה יותר מרימים ומחרמנים, ובראשם האקסטזי. אך בהתאמה לסמי התקופה, אט אט החלו המסיבות לתפוס גוון אחיד שהלך טוב עם ההשפעה האופורית והכוח הבלתי נדלה ברגליים. אם לפני כן היה קל לשמוע ז'אנרים שונים לאורך הלילה, בתקופה זו המסיבות התחלקו בהדרגה לסצנות: המוזיקה האלקטרונית הלכה בכיוון אחד ואילו סצנות הפאנק, הסול, הג'אז, האר נ' בי וההיפ הופ הלכו בכיוון אחר. כצפוי, הרדיו הממוסד התעלם כמעט לחלוטין ממוזיקת המועדונים. כמה תוכניות ייעודיות בודדות השמיעו אותה, אך בהתאמה לחיי הלילה, רובן השמיעו סגנון אחד או כמה סגנונות דומים.
ואז הגיחה "סוליד סטיל" ברדיו הפיראטי KissFM. התוכנית נוסדה בידי צמד הדי.ג'ייז מאט בלאק וג'ון מור, הלא הם צמד הקאט אנד פייסט הגאוני Coldcut ובעלי חברת התקליטים המשפיעה נינג'ה טיון. פורמט התוכנית היה ועודנו לייב מיקס כמעט נטול דיבורים. לאורך השנים התארחו בתוכנית אינספור די.ג'ייז מעולים, רבים מהם עוד לפני שהפכו מפורסמים. בין האורחים שתקלטו בה אפשר היה לשמוע בזמן אמת את די.ג'יי שאדו, The Orb, פורטט, בונובו, קיד קואלה, לורן גרנייה ופיוצ'ר סאונד אוף לונדון. וזה, בלי הגזמה, רק על קצה המזלג.
לאורך השנה שעברה חגגה "סוליד סטיל" 25 שנה של שידורים, ואף שהיא כבר בת 26, החגיגות עדיין נמשכות וביום חמישי (4.9) יגיעו לתקלט בפסאז' הדי.ג'ייז סטריקטלי קוו, המוכר גם כ־DJ Food, ו־DK, שהם היום הכוח המניע המרכזי מאחורי "סוליד סטיל". גיבוי מקומי יספקו דיגיטל_מי ונדב רביד, הישראלי היחיד שתרם סט שלם לתוכנית (כחלק מהצמד Polar Pair) ומי שדאג ש"סוליד סטיל" תשודר בישראל כבר ב־1997, ברדיו תל אביב. כיום "סוליד סטיל" משודרת בסינדקציה בתחנות רבות בעולם, כולל בקול הקמפוס, וארכיון אדיר שלה זמין להאזנה ברשת.
"הזמנתי את מאט מקולדקאט להיות VJ במסיבה שארגנתי ב־1993 בלונדון", מספר סטריקטלי קוו על הצטרפותו ל"סוליד סטיל". "אחרי ששמע אותי מתקלט עם חברים, מאט הזמין אותנו לתקלט אצלו ואצל ג'ון בתוכנית. הם אהבו את מה ששמעו ואחר כך הזמינו אותנו עוד פעמים רבות. ככה הכנסתי את הרגל שלי פנימה בתור התחלה. האמת היא שהייתי מאזין קבוע של התוכנית והערצתי את קולדקאט. 'סוליד סטיל' כל הזמן ערבבה ז'אנרים ומוזיקה מתקופות שונות, ולא יהיה מוגזם להגיד שביססתי את סגנון התקלוט שלי על הסטייל של המיקסים ששמעתי באותן תוכניות".
קוו אומר שהחלוקה לז'אנרים במועדונים בלונדון נמשכה עד אמצע שנות ה־90, ולכן כשניתנה לו ההזדמנות, הוא וחבריו לנינג'ה טיון החלו לנגן מוזיקה אקלקטית ברוח "סוליד סטיל". בתחילה היה זה בחדרים קטנים של מועדונים, בזמן שבחדרים המרכזיים היו מתנגנים בעיקר טכנו, האוס או טראנס. "זה היה בתחילת הניינטיז, קצת לפני שהטריפ הופ והדראם אנ' בייס הפכו פופולריים", הוא מוסיף. אך בסוף 1995 חל מהפך, עם מסיבת ההשקה של אלבומו "Recipe For Disaster", תחת השם די.ג'יי פוד, שהתקיימה במועדון הבלו נוט במזרח לונדון. אותה מסיבה הייתה אות הפתיחה של סדרת מסיבות ה־Stealth של נינג'ה טיון. על הסגנון האקלקטי של נינג'ה טיון, שהחל אז לראשונה להשתלט על הרחבה המרכזית, אמר פעם מאט בלאק: "כל לילה שווה במועדון מורכב משילוב של בעלים עם ראש פתוח, אמרגן לא יציב וחבורה של פסיכים שעושים את מה שאף אחד אחר לא עושה".
לפני שהאינטרנט היה בכל בית, כיצד מאזינים יכלו למצוא את הקטעים שהם אהבו בתוכנית ללא שדרן שיגיד להם מה הם?
"האמת היא שלמאזינים לא הייתה ממש דרך לגלות מה התנגן בתוכניות ששודרו עד סביבות 1998. כן היינו אומרים מה התנגן בתוכנית, אבל רק אחת למשהו כמו רבע שעה־20 דקות, אחרי שהיינו מסיימים מיקס. זה היה מאוד מינימלי, רצינו לדבר כמה שפחות כדי לא להפריע למיקסים".
עם השנים נדדה "סוליד סטיל" מ־Kiss FM ללונדון לייב של ה־BBC ובמקביל אנשיה היו מהמאמצים המוקדמים של טכנולוגיות הסטרימינג אודיו ברשת. "בעבר, אנשים שהיו מקליטים את התוכניות ניסו למצוא את הקטעים שהתנגנו בהן ולפעמים זה היה להם ממש קשה כי היינו מנגנים את הקטעים מעורבבים עם אחרים ועל גביהם עוד היינו מוסיפים קטעי ספוקן וורד, כך שמה שהמאזין חיפש אחר כך לא באמת היה קיים מחוץ לתוכנית. אחד ההישגים של התוכנית הוא לגרום למאזינים להעדיף את הגרסאות הממוקססות של 'סוליד סטיל' על פני המקור".
מה לדעתך הייתה תרומתך הבולטת ביותר לתוכנית לפני שהפכת להיות המנהיג שלה?
"אני חושב שפשוט הבאתי פרספקטיבה מוזיקלית נוספת, עוד שכבה לעוגה. כשהצטרפתי הייתי מאוד בקטע של טכנו, השמעתי הרבה חומרים שיצאו אז בלייבל Warp. לא ידעתי דבר על ג'אז באותם ימים, אבל למדתי המון מהאחרים שהשתתפו בתוכנית. אני מאמין שכל אחד מאיתנו האיר כיוון מוזיקלי נוסף לשאר החבר'ה".
עם כל הגיוון הרחב של החומרים המנוגנים ב"סוליד סטיל", עדיין ניתן, אם כי במעורפל, לאפיין את הסאונד של התוכנית.
"במידה רבה החותמת של התוכנית היא השילוב של ספוקן וורד על גבי סגנונות אחרים. אלבומי המיקס שהוצאנו הדגישו את זה מאוד ועד היום אני מזהה את הסגנון הזה במיקסים של אחרים. אבל היום כבר עברנו הלאה, זה נשמע לנו מיושן".
מרבית התוכניות של "סוליד סטיל" זוכות לכ־50 אלף האזנות ברשת. הספיישל שדי.ג'יי פוד, שבמסגרתו פירק את האלבום "Paul's Boutique" של הביסטי בויז לסמפלים המקוריים שלו, זכה עד כה לכמעט 140 אלף הורדות. קוו מספר שחגיגות 25 השנים עשו יופי של יחסי ציבור לתוכנית, הן מבחינת כמות ההאזנות והן מבחינת מספר הדי.ג'ייז שרוצים להשתתף בה. "כמות הדי.ג'ייז ששולחים לנו מיקסים מטורפת", הוא מספר. "סיפרתי לדארן (DK) לא מזמן שיש לי מיקס חדש לשידור והוא אמר לי שאאלץ לחכות עם זה, כי יש תור של חודשיים".
