מארגני אינדינגב כבר היו בעיצומן של ההכנות להקמת הפסטיבל זו הפעם השמינית במצפה גבולות שבנגב המערבי, רק שאז "התחיל כל הבלגן עם הטילים על הדרום", כפי שמגדיר את זה אסף בן דוד, ממארגני הפסטיבל.
"היינו בטוחים שהכל יסתיים במהרה ונוכל לחזור לעבוד, אבל צוק איתן נמשך ונמשך וכבר לא ידענו מה לעשות ואם בכלל נוכל להמשיך ולקיים השנה את הפסטיבל", הוא מספר. "לא יכולנו אפילו לעשות סיבוב בשטח, להביא אנשים, לבדוק מה קורה עם המקום". אסף קזדו, ממקימי הפסטיבל, שגדל באזור המופצץ, מסכים ומוסיף שבאופן טבעי, מעבר לעניין הפרקטי המצב פשוט הוציא להם את הרוח מהמפרשים. כך פסטיבל המוזיקה המיתולוגי שמתקיים ברציפות מאז 2007 היה על סף ביטול, אך אחרי לבטים רבים הוחלט לא להעתיק את מיקום הפסטיבל למקום בטוח יותר ולקיימו בלוקיישן המקורי, גם כדי לתמוך בעסקים הקטנים שמסביב.
"גם אחרי שהבלגן נגמר המשכנו לדאוג שמא הוא יתחדש, כמו שקרה כמה פעמים עם הפסקות האש שהופרו", אומר בן דוד. "זאת מחשבה שבטח עברה בראש של כל אימא לילדה בת 19 שצריכה להחליט אם היא מרשה לה לנסוע לפסטיבל".
אותן הנסיבות הובילו לבסוף גם לכך שמכירת הכרטיסים החלה מאוחר מהרגיל. בן דוד וקזדו מתארים בחשש גדול את האספקט הכספי, אף שכל הסובבים אותם בטוחים לחלוטין שכל הכרטיסים יימכרו מראש, כפי שהיה בכל השנים האחרונות. הם מסבירים כי מדובר בפסטיבל יקר מאוד וכשמו כן הוא – עצמאי. אין מאחוריו ספונסר שיספוג את המכה אם לא ימכרו מספיק כרטיסים. מי שהכריע את הכף היה קזדו שירד אחרי המלחמה לדרום וראה לדבריו "אנשים שבורים".
"זה הרגיש לי לא נכון לקיים את הפסטיבל בשום מקום אחר, גם אם מדובר בסיכון רציני". והשנה הסיכון אכן גדול מאי פעם. יותר מ־80 אמנים, חלקם ידועים פחות ואחרים יותר, ישתתפו השנה בפסטיבל, ובהם האיינג'לסי, גבע אלון, עוזי רמירז, רות דולורס וייס, אלון עדר, גרדן סיטי מובמנט ואחד ברי סחרוף. האחרון – שהופיע בפסטיבל של 2012 באחת בלילה, בלי הודעה מוקדמת או פרסום בליין אפ – יגיע הפעם כהדליינר המרכזי. ואם חשבתם שהמלחמה היא הבעיה היחידה של מארגני הפסטיבל, אתם כנראה לא ממאות מחזיקי הכרטיסים שסורבו להיכנס למתחם הפסטיבל בשנה שעברה בגלל בלגן בין מארגניו למשטרה.
צפו בברי סחרוף מתארח באינדינגב, בסרטון של נעמה גולד:
"בכל שנה אנחנו מגישים בקשה לרישוי פסטיבל הכולל כך וכך אנשים, ואנחנו תמיד זהירים ומציינים מספר גדול יותר של אנשים ממה שמתוכנן בפועל – כמקדם ביטחון", מסביר בן דוד. "בשנה שעברה, לילה לפני הפסטיבל ישבנו עם המשטרה וכולם היו מבסוטים, אך לבסוף טעות בחישוב אחרי פתיחת הפסטיבל, שהובילה להחלטה אחת קטנה שלנו, הפכה לכדור שלג".
לטענתם המדיניות של המשטרה נעשית קשה יותר משנה לשנה, ומה שקרה ב־2013 היה הקליימקס של המתיחות מולה. בן דוד וקזדו חוששים מעט לדבר על עניינים ספציפיים שקשורים ברישוי, אך הם אומרים שהם בקשר עם המשטרה ומצהירים כי יעמדו בכל אחת מדרישותיה כדי שמה שקרה בשנה שעברה לא יחזור.
למה אתם חוששים לדבר? מה נראה לכם, ששוטרים יקראו Time Out ויגידו לכם "אמרתם בעיתון ככה וככה"?
"כן", חורץ בן דוד. קזדו מוסיף ש"הם יודעים הכל, והם גם לא מסתירים זאת ואומרים לנו בפגישות שהם קראו שאמרנו כך או אחרת".
בן דוד: "חוץ מזה תראה אותנו, יש לנו זקנים. זה לא ממש מקל על העניין".
הבלגן מול המשטרה היה עדות נוספת לכך שאינדינגב "עלה כיתה" בשנה שעברה, כפי שבן דוד מתאר זאת. הפסטיבל גדל, השטח הורחב משמעותית, הבמה שהייתה כל השנים הגדולה ביותר בפסטיבל הפכה לבמה הקטנה, וכן התווספה במת אינדיטרוניקס ברוח הפריחה של המוזיקה האלקטרונית בארץ בשנתיים האחרונות.
ביקורת נוספת שהופנתה כלפי הפסטיבל שהתקיים בשנה שעברה גרסה כי הבמה האקוסטית, כלומר הקטנה יותר, נותרה מיותמת מעט בגלל המרחק שלה מהבמה המרכזית ומפאת מחסור באטרקציות, דוכני מזון ושירותים סביבה. המארגנים מספרים שהם קראו את הביקורת ולקחו אותה לתשומת לבם.
"השנה יפתחו מסביב לבמה האקוסטית חנויות ספרים ויד שנייה, דוכן אוכל ועוד. מה גם שהשנה יתקיימו במתחם במת החיפושית גם הרצאות וסדנאות", הם אומרים ומפרטים: "תהיה הרצאה על ההשפעות הפוליטיות על האינדי שאותה יעביר רון לוי (שכותב דוקטורט בנושא – אז"א), סדנת הדרכה למוזיקאי העצמאי בעידן המקוון וגם מקום מפגש למוזיקאים שרוצים להכיר ולהקים הרכבים חדשים".
ככל שהפסטיבל גדל, כך מארגניו זוכים ליותר האשמות שהוא מתרחק מעולם האינדי ושמרבית האמנים המופיעים בו כבר לא ממש פועלים בשוליים. אולם אף שהפסטיבל שם לעצמו למטרה לתמוך ולתת במה למוזיקאים מהשוליים ולחבר ביניהם, ה"אינדי" שבתוך השם "אינדינגב" מתייחס לעצמאותו של הפסטיבל עצמו כאירוע לא מסחרי ונטול פרסומות וחסויות, ולאו דווקא להגדרה סובייקטיבית של אמן כזה או אחר כשוליים או כמיינסטרים.
"מה, ברי סחרוף לא השפיע על רבים מהאמנים שיופיעו השנה בפסטיבל?", שואל בן דוד. "באינדי אומרים לנו שאנחנו כבר לא אינדי ובמיינסטרים אומרים לנו שאנחנו יותר מדי אינדי. הגבולות האלה רק פוגעים בכולם. אני לא צריך לבדוק לאביתר בנאי (שהופיע בפסטיבל בשנה שעברה – אז"א) בציציות אם הוא אינדי או לא. אני מאמין לו וחושב שהוא השפיע על המון אמנים מהשוליים. יותר הגיוני לחפש את נקודות החיבור של האמנים האלה לאינדי מאשר להבדיל אותם וליצור חומה".
טוב, חלאס ויכוחים. אילו הופעות אין סיכוי שתפספסו השנה?
בן דוד: "אני מחכה להופעה של בריין קנדיז. הם מוציאים בקרוב אלבום עם סאונד טירוף. גם ההופעה של להקת שני/אחרון/אוקטובר תהיה מיוחדת (הלהקה לא הייתה פעילה בחמש השנים האחרונות, אז"א), וגם אלון עדר יופיע. אני מאוד אוהב את הווייב שלו, הוא תמיד הכי קול. בבמה האלקטרונית מתוכנן ספיישל דאב ורגאיי עם כלבתא ומיקסמונסטר ועוד, וזה יהיה מעולה".
קזדו: "אני מחכה לאפרת בן צור, לסול מונק, לבאטרינג טריו ולחצר האחורית שסוגרים את הפסטיבל – אסור לפספס אותם".
הכתבה פורסמה לראשונה בטיים אאוט תל אביב
