ג'יין בורדו הוא לא שמה של איזו פאם פאטאל קוטלת גברים, גם לא של זמרת ברים אדמונית משנות ה־40. לא. זה רק בראש שלי. במציאות ג'יין בורדו היא להקת קאנטרי־פולק אקוסטית שמונהגת על ידי מושבניקית מצחיקה מרמת הגולן. ובניגוד גמור לפאם פאטאל המדומיינת ההיא, ג'יין בורדו הישראלית דווקא מזמינה, ידידותית – היא אפילו שרה בעברית. הוכחה לכל אלה ניתן למצוא בווידיאו שעלה לאחרונה לרשת ובו נראים בני נוער מתנועת הצופים יושבים בלילה סביב מדורה ושרים את השיר שלה, "עינב": "בוא נאמר שעינב היא יפה וכישרונית/ בוא נאמר שהזונה גם בחורף שזופה/ היא כמו מכה בזרת מכיסא/ כמו חצץ בסוליה שאף פעם לא יוצא/ צריך לזרוק לים/ את העיניביות שבעולם/ ואז בטוח ישתפר מצב הרוח של כולם".
סולנית הטריו, שהוציא לאחרונה אלבום בכורה הנושא את שם הלהקה, היא דורון טלמון (27), שגם מנגנת על כלי הקשה, חברה במקביל בסיקרט סי של עמית ארז ובקאט אאוט קלאב של ניצן חורש. לצדה בג'יין בורדו חברים הקונטרבסיסט מתי גלעד (25) שחבר גם בלהקת לולה מארש, והגיטריסט (אקוסטית ויוקללה) אמיר זאבי, שעד לא מזמן היה חבר בלהקת פולק אחרת ושמה Isaiah והיום מנגן עם ריף כהן ועם להקת A-WA.
"בהתחלה הלהקה הורכבה מדורון ומארבעה נגנים", מספר גלעד, שהכיר את טלמון בבית הספר למוזיקה רימון. "ההרכב היה אז יותר רוקיסטי, אמנם מההתחלה ניגנו קאנטרי, אבל עם יותר גיטרות". אחרי שההרכב הצטמצם וזאבי, שחזר מלימודי מוזיקה בניו יורק, הצטרף, מצאו את עצמם חברי הלהקה מנגנים הופעה בפורמט אקוסטי לגמרי. השינוי היה מפאת אילוצים טכניים של המקום, אך מאז ג'יין בורדו, שהופיעו בהמון מקומות שרחוקים מאוד מהאוזןבר פינת לבונטין 7, לא חזרו לכלים החשמליים ושמרו על הפורמט האקוסטי, שמאפשר להם להיות ניידים יותר. "פתאום זה נשמע נכון, הטקסטים יצאו טובים יותר והעיבודים עדיין נשמעו מלאים", אומרת טלמון וגלעד מוסיף שמאז השינוי, התחדד הסגנון של הלהקה עוד יותר לכיוון הפולק והקאנטרי.
"כן, כשהפכנו לשלישייה", אומר זאבי, "משהו בנו נהיה יותר, אהה…", "ממוקד?" קוטעת אותו טלמון, "מזוקק?" היא ממשיכה לנסות, "מלוטש?", היא לא מרפה, "מפוקס אולי? טוב סתם, תמשיך", היא מחייכת. "כן, מפוקס אני חושב", ממשיך זאבי, שעושה רושם שכבר רגיל ואוהב את השטויות של חברתו ללהקה. "גילינו שאנחנו באים ממקומות דומים, ולא רק בכל הקשור לאהבה שלנו למוזיקת קאנטרי ופולק, אלא ממקום עמוק יותר", הוא מסכם. גלעד מסביר שכשהפכו לשלישייה גילו עד כמה דינמיקת היצירה ביניהם טובה וזורמת: "כשאנחנו עובדים על שיר, אנחנו מגלים הרבה פעמים רק בדיעבד שכולנו כיוונו אותו לאותו המקום, להבדיל מלהקות אחרות שבהן כל חבר מנסה למשוך את השיר לכיוון שלו".
הסינגל הנהדר "איך אפשר שלא", שנכנס לפלייליסט הלילה של גלגל"צ, מספר על בחור כמעט מושלם שאי אפשר שלא להתאהב בו. "ניסיתי לכתוב שיר אהבה בלי ציניות, בלי הומור מגננתי", טלמון מסבירה. בתחילה חשבה שכתבה את השיר על אדם שהכירה, אך "בדיעבד הבנתי שכתבתי אותו על פנטזיה, על הרצון להתאהב ככה". טלמון כותבת ושרה במלוא הכוונה ובהומור ממזרי, ולעתים קרובות תוך שימוש בתיאורים מיניים. אך גם את אלו היא מצליחה להעביר באופן כזה שמרגיש נטול זימה, כמעט תמים. בשיר "כוויות", למשל, היא שרה על הירדמות עם גבר על החוף "ולמלח שדבק בשנינו טעם של סוכר/ כשליקקתי את שפתיי הטעם לא עבר", ובשיר "על סבון וחיסכון" היא מפצירה באהובה "אז בוא נתקלח בשניים/ ונוזיל ת'חשבון של המים" וב"איך אפשר שלא" היא מדמה את עצמה לגלידה בעיני מושא התאהבותה ואותו לכפית.
יש בכתיבה של דורון משהו מאוד נשי. אתם מצליחים להתחבר לזה בקלות?
גלעד: "זה לקח זמן, אבל עכשיו כן. אני תמיד מוצא את ההקבלה אליי כגבר. הטקסטים של דורון מאוד ברורים. היא לא הולכים סחור וסחור והיא עושה את זה בשנינות ובהומור שממש התמכרתי אליהם. פעם בכלל לא נתתי חשיבות למילים, אבל היום קשה לי להאזין לשירים שהמילים בהם נמצאות רק כדי למלא מקום, שהן לא משרתות שום דבר מעבר".
כשאני מספר ללהקה על הפאם פאטאל שהייתה לי בראש למשמע השם ג'יין בורדו, טלמון שואלת אם מי שחשבתי עליה היא זמרת מלוס אנג'לס ששרה את השיר "Erotication".
על מה את מדברת?
טלמון: "גילינו בדיעבד שיש אחת כזו בלוס אנג'לס. לא חשוב. גוגל".
ג'יין בורדו יוצרת מוזיקה מאוד לא עירונית, כזאת שהיא ההפך המוחלט ממה שמוגדר בדרך כלל בחו"ל כמוזיקה אורבנית. השיר "וויסקי", לדוגמה, מזכיר יותר מכל שיר ברים מאיפשהו בדרום ארצות הברית, אך באדפטציה שהיא ישראלית מאוד. בשיר מתוארת אישה עצובה עם בעיית שתייה. טלמון מספרת שהוא נכתב "מתוך אמפתיה לקרובת משפחה, מהתסכול שנובע מחוסר היכולת לעזור", אך הוא מולחן ומבוצע בצורה כל כך כייפית שכל מה שמתחשק לעשות כששומעים אותו הוא דווקא להרים עוד כוסית עם החברים.
"וזה בדיוק מה שאנחנו תמיד אומרים לפני השיר בהופעות – שצריך עכשיו לשתות", מאשר גלעד.
לא רק קלילות וצחוק יש באלבום הבכורה החדש של ג'יין בורדו (שאותו הפיק תומר ישעיהו מלהקת Isaiah), אלא גם שירים קטנים של עצב ואינטימיות ביתית ("גשם יורד", "לא פשוט לי"), אם כי דרמות גדולות לא תמצאו אצלה.
מי זאת העינב הזאת שאת שרה עליה בשיר "עינב"? השיר נכתב על מישהי אמיתית?
טלמון: "ברור, נכתב על מישהי שקיימת והושאל לעוד מלא אחרות שקיימות. זהו שיר על ההרגשה הכללית שבחורה יכולה למצוא את עצמה חשה לפעמים".
הרגשה של קנאה באחרת?
טלמון: כן, זו לגמרי הודאה בחולשה".
אבל כזה שמודה בחולשה בצורה משעשעת. את צוחקת על עצמך בשיר.
טלמון: "אני מאמינה בלא לקחת את עצמך יותר מדי ברצינות. מה אני אגיד, אני טיפוס כזה, של הומור, מה לא ככה?".
הכתבה פורסמה לראשונה בטיים אאוט תל אביב
