אור בזויות משודרת ברדיו הבינתחומי. לאור בזויות בפייסבוק
Johanna Billing – "This Is How We Walk on the Moon"
קאבר מופתי לשירו של ארת'ור ראסל. ג'והאנה בילינג, אמנית קונספטואלית משוודיה, הזמינה מוזיקאים מאינדבורו להפלגה ללא יעד מוגדר בים הפתוח שנושק לעיר, מתוך תהייה על כך שהם מנוכרים לו כל כך. השיר, כמו הדינמיקה בין האנשים על הספינה, מתחיל במלנכוליה נטולת מילים, עם צ'לו וכלי מיתר נוספים, ומתגבר לשירה אופטימית. בעיקר, זה ממש, אבל ממש ביצוע יפה.
Natalie Prass – "Violently"
אני לא מאמין שלא הכרתי את השיר הזה לפני ששידרתי את סיכום השירים השקטים הכי יפים של 2015. במשך שלושה ימים, מהרגע שהאזנתי לו בפעם הראשונה, הפכתי ליצור נורא שמנגן את אותו שיר בריפיט פעם אחר פעם אחר פעם. נטלי פראס, שהייתה זמרת הליווי שג'ני לואיס, הוציאה בשנה שעברה את אלבום הבכורה שלה בהפקת מאת'יו אי. ווייט.
Matthew E. White – "Take Care My Baby"
לא כל רומנטיקה צריכה להיות מלנכולית! בא טוב לפעמים שהיא סתם סקסית ומחממת לב. הפקת כלי המיתר והנשיפה באלבום הזה היא בין היפות ששמעתי לאחרונה. אחד השירים היפים והמרוממים מ"Fresh Blood", אלבום הארנ'בי הדרומי של הלבנבן המוכשר הזה.
Minnie Riperton – "Les Fleur"
השיר האולטרה-היפי הזה פותח את "Come to My Garden", אלבום הבכורה של מיני ריפרטון מ-1970. ריפרטון, הזמרת עם הקול הקטן הכי ענק בהיסטוריה, שרה מגבעולו של פרח:
"Will somebody wear me to the fair? \ Will a lady pin me in her hair? \ Will a child find me by a stream? \ Kiss my petals and weave me through a dream"
Donovan – "Colours"
ומפרחים לצבעים – עם ההיפי הנצחי דונובן, שיופיע בשבוע הבא (11.1) בתיאטרון גשר; זה הלהיט השני של הסינגר-סונגרייטר הסקוטי, שנחשב לדילן הבריטי רק בגרסה אופטימית. דונובן היה מטאור בשמי המוזיקה הפסיכדלית של הסיקסטיז והשפיע על אינספור מוזיקאים אחריו. אל תפספסו את ההופעה שלו! אם אתם צריכים עוד קצת שכנוע, הנה לינק לספיישל ששידרתי בקצה לקראת ההופעה.
Jim O'Rourke – "Friends With Benefits"
ניגנתי לא מעט את "Hotel Blue" מתוך אלבומו האחרון של אורורק, "Simple Songs"' וזה עוד אחד מצוין ממנו. כמו יתר השירים בו – גם הוא לא באמת פשוט – והמילים בו לא קלות או ברורות. אבל מה ציפיתם ממפיק/מוזיקאי שאת רוב שנותיו בילה במחוזות היותר אוונגארדיים-ג'אזיים-אנדרגראונד רוקיים של מפת המוזיקה? עם כל זאת, השירים באלבום מצליחים באופן די מהיר לגעת ולרגש. אגב, אומרים שהוא גנב פה ריף (לקראת השיא בסוף) מ"Houses Of The Holy" של לד זפלין. לא מפריע לי.
Cass Mccombs – "Twins"
קאס מקומבס הוציא ב-2011 את "Wit's End", אחד האלבומים שהכי אהבתי אז, עם שירים מושלמים כמו "County Line" ו-"Buried Alive". כעת יוצא אלבום אוסף חדש של ביסיידס וקטעים נדירים ובו מצאתי את הפנינה הנהדרת הזאת.
David Bowie – "Lazarus"
הוא דלף! מוקדם מדי בשבילי לחוות דעה על "Blackstar" החדש של בואי, אבל כבר נדמה לי שזה אחד הטובים שלו מזה הרבה שנים. "אלעזר" הוא הקטע השלישי באלבום. שמעו את הפריטה המחורעת והפשוטה כל כך של הגיטרה עמוסת הדיסטורשן ברקע. קנתה אותי.
Thee Oh Sees – "Fortress"
התרגלתי כבר לא לעמוד בקצב החומרים ש-Thee Oh Sees מוציאים. רק לפני שבוע הצהרתי שהאלבום שלהם משנה שעברה הוא אולי אלבום הרוק שהכי אהבתי ב-2015 והנה כבר צץ לו סינגל חדש שנשמע שונה מאוד. לא משהו שהיה מתאים באלבום ההוא. עם זאת, זה עדיין לגמרי הסאונד שלהם.
Siskiyou – "Deserter"
להקה מוונקובר, קנדה שקרויה על שם מחוז בקליפורניה. מה נסגר? שיר ענק מתוך האלבום "Nervous" שיצא בלייבל של Godspeed You Black Emperor ו-Silver Mt. Zion, אבל כפי שמציין נמרוד ספיר, מהבלוג טאפאס וטאפאס, זה אכן נשמע הרבה יותר כמו ארט רוק מאשר פוסט-וואטאבר.
Algiers – "Blood"
להקה מאטלנטה ג'ורג'יה שקרויה על שם חלק מניו אורלינס, מה נסגר? (או שמא מדינה בצפון אפריקה?). די פספסתי את האלבום הזה בזמן אמת, כמו אלבומים רבים אחרים, ועכשיו מגיע אליו ומגלה פוסט-Pאנק מלא בגוספל ואוהב את זה לאללה. חיבור נהדר.
Hawkwind – "Master of the Universe"
אייקון הרוק הפסיכי למי קילמיסטר הלך לעולמו בשבוע שעבר, ועל אף שתמיד ייזכר כמנהיג להקת Motorhead, אני שומר חסד נעורים (מאוחרים) לפסיכדליה החללית של הוקווינד, בה ניגן בס ושר לפעמים. הוא עזב אותה עקב חילוקי דעות באשר להעדפות נרקוטיות; הם אהבו לרחף עם סמי הזייה ואילו הוא היה בקטע של לטוס על ספידים. אפשר לגמרי לשמוע את זה בהבדל הסגנוני בין שתי הלהקות. אבל בקטע הזה, שלקוח מתוך אלבום ההופעה המופתי "Space Ritual", נשמע שישנה איזושהי התלכדות קוסמית בין הדרייב המשוגע שלו לחלל הלא נודע שלהם.
אור בזויות משודרת ברדיו הבינתחומי. לאור בזויות בפייסבוק
