הופעת השקה מוצלחת, סינגל וקליפ לשיר ("I’ll Follow You") שזכו לחשיפה נאה לא הספיקו בשביל להציב את "Yey4Ney", האלבום המשותף של המוזיקאיות קרן דוניץ (באטרינג טריו) ואקו מורגנשטרן (אקו וטיטו) על הרדאר של רוב המאזינים. וחבל, כי זהו אחד האלבומים המעניינים שיצאו כאן לאחרונה, המשלב היפ הופ עם אלמנטים אוריינטליים וביטים חריגים. את היוצרות, בכל אופן, הדממה היחסית הזאת לא מטרידה יותר מדי. "זה לא התפקיד שלנו לדחוף את זה", אומרת דוניץ, "זה אמור לקרות באופן טבעי. מובן שאני רוצה שהמוזיקה תגיע לכמה שיותר אנשים, כי זאת מוזיקה מרפאת, כנה וכיפית, אבל התפקיד שלנו הוא ליצור".
אקו ודוניץ לוקחות הכל בקלות. אף שהאלבום כולו כבר מוכן זה זמן רב והוקלט בתל אביב, שתיהן כבר עזבו את העיר לטובת חיים בשכנות במושב אודים. עם זאת שתיהן עדיין עסוקות מאוד: נוסף להרכבים שלהן, אקו הוציאה לאחרונה שיר עם הדג נחש ומקליטה עם להקת מאלוקס; דוניץ שחררה אי.פי עם מיכאל כהן (כהן@מושון) ועובדת על פרויקטים נוספים.
כשהן נשאלות על המפגש הראשוני ביניהן נדלק ניצוץ בעינה של אקו, בעלת המזג הקופצני והאנרגטי יותר מהשתיים. "נדלקתי עליה!", היא אומרת ונזכרת בהופעה של באטרינג טריו שבה ראתה לראשונה את דוניץ על במה. "האנרגיה שיצאה ממנה היא משהו שלא רואים כל יום, מין קור ואז חום ואז קור ושוב חום. כלומר, היא יכולה להרגיש מאוד מרוחקת אבל לא בשום צורה שמשדרת סנוביות. לא קורה לי הרבה שסולנית שואבת אותי לכזאת חוויה שגורמת לי להגיד 'מה זה הדבר הזה?!', אז כתבתי לה בפייסבוק והיא הייתה הכי זורמת. אתה לא חייב להכניס את כל ההשתפכות הזאת לעיתון, כן?".
אל תדאגי.
דוניץ: "כבר בפעם הראשונה שהיא באה לשחק איתי באולפן יצא לנו שיר, 'We are not Wrong'. באותו היום הגיעו במקרה חבר'ה מ־LBT (הרכב לייב של הלייבל רו טייפס שבו יצא האלבום – אז"א), אז אקו הצטרפה גם אל ההרכב הזה ומשם זה נמשך".
אקו: "הם נתנו לי את המיקרופון והתרגשתי בטירוף. ממש החזקתי מהם עד שהכרתי אותם כאנשים".
יש איזה מתח ביניהן שבא לידי ביטוי ברור גם באופי השונה שלהן, מהסוג שיכול ליצור מריבות ולהתפוצץ אבל תועל לעשייה משותפת. "לקרן יש קצב אחר, כזה שאתה כמעט מחויב ללכת רק איתו, וזה יכול לכאורה לעורר התנגדות, אבל איכשהו זה לא קורה", מסבירה אקו, ואילו דוניץ מספרת שאקו מוציאה אותה מאזור הנוחות שלה. "היא מעירה אותי", היא אומרת. ברוב השירים באלבום אקו שרה, חורזת ועושה ראפ, ודוניץ אחראית על התכנותים, הסינתיסייזרים והסימפולים, שכוללים בין היתר דגימות של חלילים ושל סיטאר. "במפגש הראשון שלנו אקו תפסה איזה תוף וזרקנו עליו מטבעות", דוניץ נזכרת.
מטבעות?
אקו: "כן, זרקנו מטבעות על התוף ושיחקנו איתם עליו! ואיך אפשר לא להזכיר גם את החליל נאי (סוג של חליל ערבי)?".
אז מכאן שם האלבום “Yey4Ney”.
אקו: "בדיוק. קרן בדיוק התחילה ללמוד על חליל נאי באותה תקופה אז – יאיי לנאי!".
השיר “Girly Style” הוא מחווה ל"דוגי סטייל" של סנופ דוג?
קרן: "לגמרי".
אקו: "אני הבאתי את הוורס, אבל זה לא היה מתוכנן מההתחלה".
האלבום די קצר וגם רוב השירים בו לא ארוכים יותר משלוש דקות. זאת הייתה החלטה?
קרן: שתיים-שלוש דקות זהו משך הקשב המשותף שלי ושל אקו. אני לבד אולי אקליט יותר ארוך והיא גם, אבל שתינו במשותף יוצא קצר".
אתן חושבות שהאלבום "Yey4Ney" ידבר גם לקהל של אקו וטיטו? כי מצד אחד יש בו את האלמנטים האוריינטליים שנוכחים גם אצל אקו וטיטו, אבל זה וייב אחר לגמרי.
דוניץ: "נדמה לי שהקהל של אקו וטיטו רגיל לאנרגיות גבוהות ומתקשר לי איפשהו יותר לטראנס ולדאבסטפ מאשר למוזיקה שלנו".
אקו: "מבחינת ז'אנר את צודקת, מן הסתם מי שיצפה למשהו שמזכיר את אקו וטיטו בהופעה שלנו יתאכזב קשות. אבל אני מקבלת תגובות כמו 'איזה כיף שסוף סוף שומעים אותך שרה'. הקול שלי באמת יותר ברור. עם קרן זה גוון אחר לגמרי שלי, רק איתה התחלתי להיפתח יותר ולכתוב ולשיר על הרגש שלי ועל האני הפרטי, לעומת שעם אקו וטיטו זה יותר אנחנו מול העולם. אמנם בשני ההרכבים אני מרגישה שהיצירה היא אינטימית, אבל אם אקו וטיטו מתמקדים בראיית העולם המשותפת, אז עם קרן הזרקור הוא יותר על התחושה והרגש הפרטי".
יש משהו חייתי־ארוטי בעטיפה של האלבום, שעליה מצוירים גופים נשיים עירומים עם ראשי זאב, בתנוחות שונות. מה היה הרעיון מאחוריה?
קרן: "האמת היא שהיה לנו דיון בנושא העירום – עירום בכתיבה ועירום גוף. כשעשינו את הקליפ ל'I’ll Follow You' (שבו שתיהן מצולמות עירומות חלקית), לשתינו היה עניין לחקור בו את נושא העירום הגופני – את הבושה, הגאווה, הפשטות של הגוף. ובעטיפת האלבום, אפילו לא אמרנו מראש לאמנית שיצרה אותה, הדס ניקומרוב, ואיכשהו היא הגיע גם עם הרעיון הזה של עירום".
אקו: "אבל אתה משלב כאן שתי מילים לא מדויקות. מצד אחד אתה מדבר על מיניות ועירום חייתיים ומצד שני על ארוטיות שהיא דבר שיותר מתקשר לכוונה, למשחק מקדים. אנחנו יותר התכוונו לצד החייתי, אבל לא לארוטי. אין כאן כוונה לעורר מינית, אלא להפגין משהו טבעי מאוד".
הכתבה פורסמה לראשונה בטיים אאוט תל אביב
