"ביש בש זה סלט שומר במרוקאית", אומר אלמוג בן הרוש, בן 41, המתופף של להקת ביש בש, ששום דבר בחזות המטאליסטית שלו, כולל הקעקועים והצמה בזקן, מסגיר שמדובר באיש מחשבים ובעלים של חברת הייטק. "מה?!", אני אומר פגוע ומופתע, "אני ממוצא אלג'יראי, אנחנו אוכלים את זה בכל ארוחת שבת. בחיים לא שמעתי על ביש בש, אני פשוט אומר תעביר ת'שומר".
בן הרוש: "למי אומר?".
למי שיושב ליד השומר.
בן הרוש: "למי שליד הביש בש. ואם זאת דודה שלך אז מה שהיא שומעת זה 'תעביר ת'ביש בש'".
אני לא בטוח אם הריאיון הזה מתחיל ברגשי נחיתות שלי או בתחרותיות בין־עדתית בין שני צפון אפריקאים, אבל אני מחליט להבליג ולהתמקד בעובדה שאני אוהב ביש בש, בין אם כסלט שומר או כלהקה שהוציאה לא מזמן את האי־פי הראשון שלה.
אתם נשמעים כמו להקה שיכלה לעשות פרוג־מטאל עם שירים מייגעים של רבע שעה כל אחד, אבל החליטה לדחוס את הרעיונות שלה לקטעים כמעט פופיים של שתיים־שלוש דקות.בן הרוש: "אני יכול לפרוש עכשיו. תודה. להתראות".
את הלהקה מנהיג רונן ברטן בן ה־38 (גיטרה וקולות), במאי דוקו וממקימי לא דובים – הרכב פרוג־רוק אוריינטלי ולעיתים דחקאי שאינו פעיל יותר. עוד חברה בטריו מירב צור, בת 31 (בס ושירה), אשת הייטק וגם אמא טרייה. שלושתם פליטי להקת השובבים שהתפרקה.
"כשכתבתי את החומרים האלה לשובבים, הם עוד היו בג'יבריש", אומר ברטן, "מעולם לא הייתי זמר ולא חשבתי שאני בכלל יכול לשיר. אז כשהתחלנו לנגן שלושתנו היינו בטוחים כל הזמן שעוד רגע יצטרפו אלינו כל השובבים, הסולן, הנגנים".
עם זאת, בן הרוש טוען שברטן מיתמם ובפועל מסתיר תוכנית זדונית שכללה הצטרפות לשובבים כדי להחריבה מבפנים. "הוא נורא רצה לנגן את החומרים שלו", אומר בן הרוש, "אז הוא סיפק את הרוח המתאימה בשביל לפרק את הלהקה בזמן שיש לו כבר כמה שירים מוכנים".
צור מרצינה לרגע ואומרת שהמעבר מהשובבים לטריו הקטן שלהם היה טבעי וחלק לגמרי.
את ביש בש הכרתי דרך השיר "Loop". בהאזנה ראשונה היה לי קצת קשה עם המבטא הישראלי הבולט של צור. הקול העדין היה יפה והמלודיה של הגיטרה קליטה, אבל לא היה שם משהו שלא שמעתי קודם. רק שאז, משהו כמו חצי דקה לתוך השיר, נכנס בהפתעה גמורה קול גברי עם אפקט כלשהו, אני חושב, שמנמיך אותו לרמה כמעט בלתי אנושית והכל הופך לביזארי ומסקרן. ברגע שנכנסו תכנותי התופים כבר הייתי מאוהב בשיר לחלוטין. די מהר "Loop" הפך לאחד השירים הישראלים הכי יפים ששמעתי השנה. ומי לא היה באיזה לופ שלא הצליח לצאת ממנו, כך שההזדהות עם המילים הייתה קלה.
האזנה לשירים אחרים של הלהקה מגלה שלא מדובר בהרכב שקט לשעת לילה מאוחרת, אלא במשהו הרבה יותר תיאטרלי, קופצני וכיפי עם מסרים מעורפלים ופתוחים לפרשנות. ב־"Do What Daddy Says", לדוגמה, צור שרה כמעט כמו מעודדת סקסית במגרש פוטבול אמריקאי, אבל עדיין לא ברור אם מדובר בקטע קינקי של זוג או אשכרה על יחסי אב ובן. התשובה לשאלה הזאת, אגב, התגלתה בריאיון, אך נותרה על רצפת חדר העריכה.
בשיר "Batman" ברטן שר על כך שהוא רוצה להיות הבטמן שלך, שהוא רוצה שתקראי לו בלילה. זאת הייתה יכולה להיות פנטזיית גיבור־על סטנדרטית, אלא שבסוף השיר ברטן שר על כך שהבחורה אומרת לו שהעיר שלה לא זקוקה לבטמן.
רגע רגע רגע, בזה שהיא אומרת שהעיר שלה לא זקוקה לבטמן היא אומרת שהיא תפוסה או שהיא סתם לא בקטע שלך?צור: "זה שיר על להיות דוש. כולנו היינו קצת פעם".
בשיר "Go Nuclear", מהמוצלחים ביותר באי־פי, הדובר פונה בסמכותיות ואדנותיות אל אחינו הפלסטינים, כמעין מנחה בערב מעונב, ומזהיר אותם שיש לנו פתרון לקונפליקט במזרח התיכון, אז כדאי להם להיזהר. שם השיר מבהיר מהו אותו פתרון.
תשמע, זה רעיון לא כל כך מעשי להפציץ את הפלסטינים בפצצת אטום. כאילו, צפוף פה וזה.ברטן צוחק ואומר על השיר הסרקסטי: "כשעבדתי בתוכנית 'פנים אמיתיות', עבדה איתי מישהי ימנית קיצונית כזאת – אתה יודע, קיצונית עד הסוף. אני זוכר שהשמעתי לה את השיר והיא אמרה בתגובה 'וואלה… זה רעיון, זה רעיון'. למחרת היא באה אלי ואמרה 'תשמע, קראתי על זה קצת באינטרנט ואני לא חושבת שזה אפשרי, זאת מדינה קטנה ויש את כל העניין הזה של נשורת גרעינית שתגיע גם אלינו'".
שלושתכם אנשים מבוגרים ועסוקים שלוקחים את כל העניין סופר ברצינות – באמצע החיים – ועם שאיפות אמיתיות לפריצה או לפחות להפיכת הלהקה לעיקר עיסוקכם.ברטן: "אני בתחושה של פיגור של עשר שנים בגלל לא דובים. הגענו עם לא דובים עד הבאר והחלטנו להישאר צמאים. אז ביש בש היא מבחינתי התיקון. וכן, אנחנו מופיעים כמו משוגעים בארץ וכבר סגרנו טור קטן בגרמניה באוקטובר. קטן כי מירב לא יכולה להיעדר להרבה זמן, יש לה תינוק בבית".
שנולד על הבמה? זה הכי רוקנ'רול.צור: "האמת שהוא נולד איך שירדנו מהבמה, יום אחרי הופעה".
ברטן: "בדפי ההיסטוריה המתעוותת הוא ייזכר כילד שנולד בהופעה של להקת ביש בש".
הכתבה התפרסמה לראשונה במגזין טיים אאוט תל אביב
