ההוא שסיפרת לי שפגשת כשהיית בחו"ל. אני לא חזק באנגלית אז אני אגיד מה זה אמר בעברית – "אני לא מוזיקאי, אבל הכאב היה אינסטרומנטלי"" אני יושב מולו בשוק גמור, "אתה הרגע תרגמת לי את סול וויליאמס. בטח שאני זוכר."
Gong - הרכב הפרוגרסיב רוק האהוב עלי בכל הזמנים מגיע לשתי הופעות בארץ הקודש בהרכב המקורי והמלא! זה יקרה במועדון הזאפה בתל אביב ב-30 וב-31 באוקטובר במסגרת פסטיבל תל אביב הראשון למוזיקה! Gong הם מחלוצי הספייס רוק, מעין תת ז'אנר של רוק בריטי פסיכדלי במיוחד המערבב השפעות של פרוגרסיב רוק עם פולק, ג'אז, סינטיסייזרים ואסיד, המון המון אסיד. עומדות להגיע לכאן פיות תה שעפות בתוך קומקומים ויהיו גם גמדים. גונג המיתיים פשוט לא אמיתיים.
אני נוסע. מהר מדי, מאוחר מדי לכיוון חיספין, מלא תקווה לפגוש את שולי רנד ולברר איתו כבר את העיניין הזה אחת ולתמיד. אני מגיע למקום, חונה כמו מניאק, ואז אומרת לי הפקידה בקבלה ששולי רנד כבר על הבמה ושהדלת סגורה. אחרי זה היא שואלת אותי אם קניתי בכלל כרטיס...
את עטיפת הדיסק "ארץ הקודש", אלבום הבכורה החדש של להקת פיסוק רחב הנחתי בידה של אימי הדתל"שית והמתנתי רגע. תגובתה לא איחרה להגיע: "אבל אורי, זה.. זה ממש ארוטי". "כן" אישרתי, "זה כל מה שיש לך להגיד על זה?" התגובה הפעם התמהמה מעט ואז שוגרה אל חלל המטבח הנקי ביותר במזרח התיכון: "השמות של הנגנים.. שבעה מהם ואין שם אפילו אחד מאותה העדה". "כן", חזרתי על עצמי והוספתי "כך זה גם נשמע". לפתע סקרנותה מבליחה - "ומה הקטע שלהם עם רחב הזונה?"