Something For Everybody החדש מציג את דיבו מעודכנים לחלוטין בשינויים המוזיקליים העכשוויים, ומה שאז היה נחשב לגל חדש הפך לאלקטרו-פופ גרובי לגמרי, שעדיין בועט ושומר באדיקות על הלך הרוח המטופש והבדחני מצד אחד ומצד שני המחאתי-סוציאלי של הלהקה.
שעתיים אלקטרוניות בהשפעת הוייבים המסיבתיים של הסופ"ש הקרוב. ניקולאס ג'אר (Wolf + Lamb) בחמישי, מוק אנד טוף (ex-DFA) במיסשייפס בשישי והאטרקציה הכי גדולה - פרינס תומאס הנורווגי (Full Pupp) יגיע לארץ! סוף סוף!
הוא מקליט חרקים, רחשים וצלילים שמעולם לא החשבנו למוזיקליים ואז משתמש בהם ככלי נגינה. קוראים לו דייב פיליפס והוא לא בדיוק מוזיקאי מהסוג שיצא לכם כבר להכיר. למען האמת, זו לא תהיה הפתעה אם תחשבו שמה שפיליפס יוצר זו בכלל לא מוזיקה. מי שנחשב בקרב חוגי הנויז והאוונגרד האירופי לסוג של גאון מטורף, דווקא כן חושב שמה שהוא יוצר זו מוזיקה ואפילו יש לו שם בשבילה
שעה ראשונה: שירים שקשורים באהבות חולות, אסורות, קשרים בעייתיים ורומנטיקה שלא מעניין אותה שום דבר מלבד עצמה. שעה שניה: בהשראתו של היהלום המשוגע.
עד אינדינגב של שנה שעברה עדאקי עוד היה בגדר סוד כמוס בקרב יודעי הדבר, אך הופעתו של השרברב המזמר באינדינגב 2010 ממש הפכה אותו ואת אלבום הבכורה שלו, "מודע אני", לסוג של הבטחה
MC Klin (סאדייל), הראפר הרוסי מירושלים שוב נותן בראש עם שיר חדש ועל הדרך גם מצליח לתת הרבה כבוד לסצנת ההיפ הופ המקומית מבלי להשמע מתחנחן לרגע.
יומיים אחרי שראיינתי את סטיוארט (אמנות הנזיד?) סטייפלס (סיכות שדכן?), סולן הטינדרסטיקס שהיו אמורים להגיע ארצה לשתי הופעות, הודיעה הלהקה שהיא מבטלת. לחץ חברתי. פוליטיקה ואמנות. אנשים וממשלות. היה מצויין במפורש על הקומוניקט שנשלח לתקשורת שבשום פנים ואופן לא לדבר איתו על פוליטיקה וישראל.
אני חושב שאם הייתי שם, עומד בקהל בהופעה הזאת בזמן שבואי מבצע את המוות שלו, הפיקות בברכיים שלי היו נשברות מרוב התרגשות.