אני נוסע. מהר מדי, מאוחר מדי לכיוון חיספין, מלא תקווה לפגוש את שולי רנד ולברר איתו כבר את העיניין הזה אחת ולתמיד. אני מגיע למקום, חונה כמו מניאק, ואז אומרת לי הפקידה בקבלה ששולי רנד כבר על הבמה ושהדלת סגורה. אחרי זה היא שואלת אותי אם קניתי בכלל כרטיס...
רמו בנדאלי, כוכב הרוק-פופ-חאפלות הלבנוני, מכה שנית עם קליפ ישן ללהיט הענק "שרינה ברינה". תמיד אמרתי כמה שזה חבל שאני לא יודע ערבית. מילא לדבר אבל כמה שזה אבסורדי שאני אפילו לא מבין את השפה, מצד שני... כשאני צופה ברמו בנדאלי מדגים עם הידיים והראש כל משפט שהוא שר, אני מבין שיותר כיף לא להבין כלום. נסו לעקוב אחרי תנועות הגוף של ראיס המשפחה, תנו למצב רוח שלכם להחליט מה לעזאזל הוא שר שם.
"What you NEED to do is this - give your music away as high-quality DRM-free MP3s. Collect people's email info in exchange..."
יום ראשון על הבוקר. אני לא מוצא את המפתחות של האוטו. אני מחפש כבר שעה. נברתי בזבל, הפכתי כוס על השיש, חיטטתי בכביסה, הרמתי ספות, צעקתי על החתולה, אם היא היתה יודעת עברית העיניין היה נפתר כבר לפני חצי שעה לפחות. הלך יום עבודה. נשארתי בבית וזה מה יצא: Lesson 2 - Double Dee &…
ערן אריאלי ויונתן אלימלך, aka Naranjah team, העניקו לי אתמול את אחת ההופעות הטובות שחוויתי מעודי ובחיי שראיתי הרבה הופעות בחיי. אז למה Why? [caption id="" align="alignleft" width="219" caption="החולצה שנמכרה (בזול) אחרי ההופעה"][/caption]
בזכות הקהל הישראלי. בזכות זה שהיהודונים האלה על הבמה פשוט שכבר לא היו מסוגלים לשמור על cool הרוח "המגניבי" הזה שלהם כנגד החום האטומי שהרעפנו עליהם. אולי זה פשוט בגלל שההופעה הייתה מעולה. לא משנה. אחרי שנרנג'ה הביאו לכאן את M83, שגם נתנו הופעה מצויינת וקצת לפני שהם מביאים את קלקסיקו(!), אני כבר מוכרח להודות. אחרי ההופעה והמינגלינג החביב ש-Why עשו מחוץ לבארבי, הלכתי להרגיע את עצמי מכל העיניין על החוף המטונף של תל אביב. נסעתי הביתה, חבשתי כובע. עכשיו אני מעוניין להוריד אותו - בפני ערן ויונתן. יאללה נרנג'ה! אני חושב שאחרי אתמול זה כבר די ברור שהקהל רוצה עוד!
...
אוי כמה שזה טוב. לבנון בסבנטיז. חוף שנראה כמו תל אביב, אבל יותר מהכל הכל חצי החיוך שמרוח על הפרצוף של הבסיסטית ואיך שמר רמו בנדאלי מחזיק לעצמו את הראש כי כואב לו בלב. קבלו את הלהיט החם של הקיץ שעבר (מזמן):
אמרה לי תעשה לי מיקסטייפ. שאלתי איזה. אמרה בכי. אמרתי טוב, בזה אני טוב:
את עטיפת הדיסק "ארץ הקודש", אלבום הבכורה החדש של להקת פיסוק רחב הנחתי בידה של אימי הדתל"שית והמתנתי רגע. תגובתה לא איחרה להגיע: "אבל אורי, זה.. זה ממש ארוטי". "כן" אישרתי, "זה כל מה שיש לך להגיד על זה?" התגובה הפעם התמהמה מעט ואז שוגרה אל חלל המטבח הנקי ביותר במזרח התיכון: "השמות של הנגנים.. שבעה מהם ואין שם אפילו אחד מאותה העדה". "כן", חזרתי על עצמי והוספתי "כך זה גם נשמע". לפתע סקרנותה מבליחה - "ומה הקטע שלהם עם רחב הזונה?"