אור בזויות ברדיו הקצה
רדיו אור בזויות 620: Baby Milk Snatcher
כיצד השחורדינית הראשונה של הסול אטה ג'יימס משתלבת בתכנית שכוללת פוסט-פאנק, שוגייז, דאב, הקראת שירה ונעימה מסדרת שוטרים ישנה? בכיף שלהההה
כיצד השחורדינית הראשונה של הסול אטה ג'יימס משתלבת בתכנית שכוללת פוסט-פאנק, שוגייז, דאב, הקראת שירה ונעימה מסדרת שוטרים ישנה? בכיף שלהההה
אחרי אחת סבנטיזית ועוד אחת שעשתה חשק לדאשיקי ולהפגין נגד ניקסון, חזרתי אתמול להווה עם תכנית שבה, להוציא שיר אחד, כל השירים חדשים ריח של ריפוד
אני צריך מלודיה וליטוף ושירים שלא מדברים על מהפכה. היום שידרתי כאלה, רובם מסביבות שנות השבעים ורובם שירים שלשם שינוי אנשים מכירות ומכירים
שני שירי אהבה לבילי הולידי ושלושה שלבים באבולוציה של "המהפכה לא תשודר בטלוויזיה". השעה מוקדשת לזכרו ולכבודו של לגיל סקוט הרון
מסיבת דארק אלקטרו וסינת' ווייב בשתים עשרה בצהריים?! מה לא? שידרתי אותה בכל מקרה. שירים של לרקוד עם דמעות בעיניים. לא של אופוריה, סתם דמעות
שלושים שנה (Blood של This Mortal Coil), חמישים שנה (What's Goin' On של מארווין גיי), שמונים שנה (מזל טוב בוב דילן). כולם רק תירוצים ליופי
ביום שני שידרתי תכנית שכולה בעברית, דרכה ניסיתי להביע את מה שאני מרגיש ולא כל כך מסוגל לבטא. היום התכנית כמעט כולה בערבית
ההומור שעוד הגן עלי בתכנית הקודמת נעדר מהתכנית הזאת. לא יודע, לא כל כך מצחיק אותי יותר המצב. למען האמת, הוא די גומר אותי כשאני לבד