רוצי בובה עומדת לצאת לסיבוב הופעות ארצישראלי אמיתי בחסות בירה מכבי. היא תסע בוואן עם כל הציוד שלה איתה, מצלמת ווידאו ומכשיר הקלטה, מצפון הארץ ועד הדרום. אפילו גל"צ יתפסו טרמפ על הוואן וישדרו חלק מהתּור.
קשה לי לדמיין איך הייתי שורד חורף אחד ספציפי בתוך אותו קראוון ברמת הגולן שבו הייתי כלוא לולא Slowdive - הלהקה הראשונה שהקים האיש שזכיתי לראיין. בשבת (7.5) הוא מגיע עם להקתו המצויינת Mojave3 להופעה בבארבי. אותי זה מרגש.
"אני רואה יותר את ההשפעה שלנו על ארקייד פייר. נראה לי שאפילו יו-2 פחות או יותר מצאו את הסאונד שהם חיפשו ברגע שהתחילו להישמע קצת יותר 'באנימניש'." ראיון עם איאן מקלך - סולן להקת אקו והבאנימן לקראת ההופעה ברידינג 3.
קומפיוטר קאמפ נמצאת בתחילת דרכה ולא רק שהיא נשמעת מעולה, היא נשמעת שונה. השירים שלה מורכבים ופרוגרסיביים, מתחילים ונגמרים במקומות שונים, עוברים עליות טכנו מרקידות וצניחות מלודיות, מעברים כמעט אמביאנטיים ושירה מלנכולית ומנוכרת. ככה זה...
תמיר מוסקט, אחד המפיקים הגדולים של השנים האחרונות וחבר בלהקת הבלקן ביט בוקס, הוא עמוד התווך שמחבר בין תומר יוסף, אורן ברזילי ואיתמר ציגלר. לפרויקט המשותף והחדש שלהם, שעשוי להחשב לסופרגרופ, קוראים "דֶה בּנדֶה", או "החבורה" עם מתרגמים את השם מיידיש.
האם המוזיקה המזרחית סוף סוף מצליחה לחדור את שריון החשיבות העצמית של אנשי הבועה התל אביבית, או שמא מדובר בלא יותר מעוד טרנד חולף שלא לוקח את עצמו ברצינות יתרה? יצאתי לבדוק את השטח ולברר האם באמת מתעוררת כאן פתיחות חדשה וכנה למוזיקה שתמיד סבלה מהתנשאות ואפליה.
הוא מקליט חרקים, רחשים וצלילים שמעולם לא החשבנו למוזיקליים ואז משתמש בהם ככלי נגינה. קוראים לו דייב פיליפס והוא לא בדיוק מוזיקאי מהסוג שיצא לכם כבר להכיר. למען האמת, זו לא תהיה הפתעה אם תחשבו שמה שפיליפס יוצר זו בכלל לא מוזיקה. מי שנחשב בקרב חוגי הנויז והאוונגרד האירופי לסוג של גאון מטורף, דווקא כן חושב שמה שהוא יוצר זו מוזיקה ואפילו יש לו שם בשבילה
עד אינדינגב של שנה שעברה עדאקי עוד היה בגדר סוד כמוס בקרב יודעי הדבר, אך הופעתו של השרברב המזמר באינדינגב 2010 ממש הפכה אותו ואת אלבום הבכורה שלו, "מודע אני", לסוג של הבטחה