רוצי בובה עומדת לצאת לסיבוב הופעות ארצישראלי אמיתי בחסות בירה מכבי. היא תסע בוואן עם כל הציוד שלה איתה, מצלמת ווידאו ומכשיר הקלטה, מצפון הארץ ועד הדרום. אפילו גל"צ יתפסו טרמפ על הוואן וישדרו חלק מהתּור.
קשה לי לדמיין איך הייתי שורד חורף אחד ספציפי בתוך אותו קראוון ברמת הגולן שבו הייתי כלוא לולא Slowdive - הלהקה הראשונה שהקים האיש שזכיתי לראיין. בשבת (7.5) הוא מגיע עם להקתו המצויינת Mojave3 להופעה בבארבי. אותי זה מרגש.
קומפיוטר קאמפ נמצאת בתחילת דרכה ולא רק שהיא נשמעת מעולה, היא נשמעת שונה. השירים שלה מורכבים ופרוגרסיביים, מתחילים ונגמרים במקומות שונים, עוברים עליות טכנו מרקידות וצניחות מלודיות, מעברים כמעט אמביאנטיים ושירה מלנכולית ומנוכרת. ככה זה...
תמיר מוסקט, אחד המפיקים הגדולים של השנים האחרונות וחבר בלהקת הבלקן ביט בוקס, הוא עמוד התווך שמחבר בין תומר יוסף, אורן ברזילי ואיתמר ציגלר. לפרויקט המשותף והחדש שלהם, שעשוי להחשב לסופרגרופ, קוראים "דֶה בּנדֶה", או "החבורה" עם מתרגמים את השם מיידיש.
האם המוזיקה המזרחית סוף סוף מצליחה לחדור את שריון החשיבות העצמית של אנשי הבועה התל אביבית, או שמא מדובר בלא יותר מעוד טרנד חולף שלא לוקח את עצמו ברצינות יתרה? יצאתי לבדוק את השטח ולברר האם באמת מתעוררת כאן פתיחות חדשה וכנה למוזיקה שתמיד סבלה מהתנשאות ואפליה.
טוני קונראד, שניגן עם פאוסט וג'ון קייל, והוא תמיד לימד אותנו איך לא למתוח קווים בין מוזיקה, וידאו ואמנויות אחרות. ההבעה האמנותית והתקשורת שלנו טמונים במכלול האמנויות השונות שמהווה מקשה אחת של יצירה.
השיחה עם רביד כחלני היתה מגניבה, כשאתה רואה שהבנאדם מולך מאמין בכל מילה ומילה שהוא אומר על אהבתו לרוטס של המוזיקה זה עושה וייבים טובים. לחצו על הכתבה כדי להגדיל אותה, כי ככה כל מה שאתם רואים שם זה איזה תימני עם אפרו וגלביה עושה ככה עם היד, מבסוט מהחיים.
אני ממליץ ללכת גם לאלו שכבר ראו אותו על הבמה, אפילו אם יותר מפעם אחת. וסביר מאוד להניח שיש הרבה כאלה מכם עם כמות ההופעות המטורפת שהגיטריסט המצויין הזה נותן, אם זה עם החברים מבום פם או האחים רמירז, עם קותימן וקרולינה או בעוד אלף התארחויות שונות עם להקות אחרות. בראיון שעשיתי איתו בשבוע שעבר, עוזי סיפר לי...