הרבה להקות עשו את האדפטציה לסרף שמוכר לנו כיום. המוזיקה הערבית והסרף תמיד הזינו אחד את השני, אבל הסרף המקורי היה חסר מילים, לא מה שהביץ' בויז עשו ממנו. הושפענו בעיקר מלהקות כמו The Apemen ההולנדים ו- Man Or Astroman שלקחו את הסרף המקורי וחיזקו אותו בהשפעות של Pאנק אגרסיבי וסרטי מד"ב וטראש."
מיני ראיון עם הגאסלאמפ קילר. על הקשר שלו עם גונג'ה סופי ועל החוויה הטראומטית שלו מהפעם הראשונה שתקלט בתל אביב + שישה טיונים שווים בהמלצתו.
"על חורבות האביב" מפגיש אלמנטים של נויז עם מלודיות פסנתר עדינות אך מעוותות, מין רוק בובות מרוטות עם אווירה איטית ומאיימת של חלום על ערש דווי. מי שיעמיק לחפור מתחת לחורבות האביב של קטב מרירי ימצא מתחתיהן אוצר גדול בדמוי אחד האלבומים המקוריים והמרגשים ביותר שיצאו משולי מוזיקת השוליים התל אביבית של האלף החדש.
"שמתי לב שמעט השירים שלו שנכנסו לרדיו בארה"ב, הם בדיוק אותם השירים שמערבים הרבה מחוש ההומור המפורסם שלו, כך שהוא עלול בסוף להיתפס כאיזה אקט קומי. אבל במציאות הוא הוציא כל כך הרבה אלבומים שברובם המוחץ לא היה שום דבר מצחיק. אני לא רוצה שיחשבו עליו כאל איזשהו סוג של ווירד אל ינקוביץ'."
יום לפני שאירחתי את הטיוי בודהאס ברדיו, ראיינתי את יובל הרינג ואורי טריאסט מהלהקה בשביל טיים אאוט. פגשתי אותם בחומוסיה, שכן הם רק חזרו עכשיו מברלין והם מפרקים כל מאכל עממי שנקרה בדרכם (גם באמצע תוכנית הרדיו הם התחילו לפנטז על סביח).
שמעתם כבר את הנשיונל החדש? לא? טוב, אז הנה הביקורת שלי עליו מטיים אאוט, ומתחתיה תמצאו את השירים שהזכרתי בטקסט, להאזנה וחידוד הבנת הנקרא. שלוש שנים של ציפייה מאז The Boxer והנה זה בא:
במסגרת כתבה שהכנתי לטיים אאוט ולקראת סיבוב ההופעות הקרב ובא, כתב לי ג'פרי לואיס על חמישה שירים שהוא אוהב במיוחד, ושהשפיעו על המוזיקה שלו (הבוקסה בצידה השמאלי של הכתבה). מאחר ובמקור הכתבה פורסמה על נייר, החלטתי לפרסם אותה כאן יחד עם המימד החסר - הצליל, ולאפשר לכם גם באמת להאזין לשירים חוץ מלקרוא את דעתו עליהם.
תנו האזנה בנגן שלמטה מתחת לראיון ואתם עלולים להיות מופתעים לטובה. האזנתם? בא לכם טוב? זרקו לי רמז על כך למטה בתגובות, ואולי נפגש בבארבי ביום שלישי הקרוב :)