אור בזויות ברדיו הקצה
רדיו אור בזויות 222: Lime Jelly Grass
סול רוק רוסי, מוזיקאי לבנוני מסרט ניו-זילנדי, קטע ביזארי שיצרו פתולוג וארכיטקט, פצ'נגה בויז והחבר'ה ההיפים שלהם ועוד במדור המוזיקה הסכיזופרני של אור בזויות
סול רוק רוסי, מוזיקאי לבנוני מסרט ניו-זילנדי, קטע ביזארי שיצרו פתולוג וארכיטקט, פצ'נגה בויז והחבר'ה ההיפים שלהם ועוד במדור המוזיקה הסכיזופרני של אור בזויות
מבלוז דרך אוונטג'אאאז והיפ הופ וכלה באלקטרוניקה ואפילו יציאה אחת בעברית. אקלקטיקה להמונים.
סול וויליאמס, שמתגורר בימים אלו בפאריז, ביקש מהאנשים העומדים מאחורי הבלוג הצרפתי המצוין - La Blogotheque להתלוות אליו לסיור בקברים התת-קרקעיים שמתחת לעיר. לא לאלו המתוירים, אלא לג'יפה האמיתית. הם זרמו אתו. בסרט משולבים שירים חדשים שלו מתוך אלבומו השלישי (נוטה להתעלם לפעמים מ"ניגי טארדאסט") הרביעי, Volcanic Sunlight, וכמו כן - קטעי דקלום מהדהדים. חלקם פורסמו בספריו ומופיעים בשיריו…
עכשיו עם Dance, הסינגל השני מתוכו והקליפ החדש שלו, אני מתחיל לחשוש שאני צריך להתחיל להנמיך ציפיות. לא שהשירים לא טובים, ואת Dance אני אפילו יותר אוהב מהסינגל הראשון, אבל משהו ברוחניות שהיתה כה נוכחת בשירה של וויליאמס בשני אלבומיו הראשונים...
הוא בא לנפץ אדישות בקול רם, הוא בא בשירה לתת לנו בראש עד שהמילים יחלחלו לנו אל הלב.
הקהל עדיין עומד במצב של הלם. אני מנצל את המצב והולך במהירות אל הבאונסר, שהוא השומר השחור עצום המימדים שחוסם את הדרך אל חדר האמנים, ופולט לו את המשפט הבא:
בשפתו העשירה, ובמטאפורות הסוריאליסטיות שהשתמש בהן כדי לחלץ את השחורים מפרסונת הבריונים שמאחוריה הם כולאים את עצמם. הוא קורא להם לא לעצור את עצמם כשהם בוכים, מגלה להם שגם על זה אפשר לכתוב שירים, ושזה לא יהפוך אותם לפחות קשוחים. אפילו במעט.