פותחת את השעתיים טל פוגל, שעליה ועל האלבום האדיר שהוציאה השנה, "ערימות של חלומות", כתבתי כאן בהרחבה. הגיטרות שולטות בחצי השעה הראשון עם גראז', שוגייז וכל טוב ואחר כך העניינים מתחילים להתערבל לשלל ז'אנרים אחרים. עברית, אנגלית, ערבית, אמהרית או ללא שפה בכלל - לא חשוב: המוזיקה הכי טובה שיצאה כאן השנה. Lightbaz 190: 2014 favorites…
לירון עמרם מעדיף לבטא את המחאה שלו באמצעות מוזיקה טובה על פני טקסטים בועטים, ובכך הוא משלים עוד פן חשוב במאבק המזרחי
"לך תמצא מי תנענע אותך/ אחרי שנים חסר תנועה ותכלית" הן המילים איתן נפתח הסינגל הראשון מהאלבום, "תופסת מרובה". הן מגיעות אחרי אינטרו של שירה לעגנית ששרה מקהלת ילדים. מצאתי את עצמי מסוקרן לשמוע עוד ומילות הבית השני קנו אותי: "זה לא כואב/ אבל בטח לא מענג/ להיות בצד/ בודד וצודק/ מי רוצה להיות אינדיבידואל/ בטח לא אני".
חתיכת שנה עברה על מארק קוזלק. האיש מאחורי ההרכב סאן קיל מון הוציא אלבום יפהפה וזכה לשבחים נדירים, אבל גם התעקש להסתבך עם כל דבר שזז. רגע לפני הופעתו בישראל, אורי זר אביב יצא לראיין את אחד מגיבורי 2014, חטף קללות וחזר בחיים כדי לספר
כפי שכתבתי בראיון עמו לטיים אאוט, הוא נוטה להזמין בחורות לשבת לו על הברכיים, תוך כדי שהוא מנגן. סתם ככה, כי זה סבבה. אבל תהיתי אם זה ילך לו גם בתל אביב. ובכן, כל השטויות שהוא אוהב לעשות בהופעות קרו בהופעה בפסאז'. וקצת יותר מזה.
הם ניגנו יחד בסודן, ברחו ממנה והתאחדו בישראל. דארפור סטאר בנד לא רוצים לכבוש את קיסריה. הם יסתפקו בלחזור הביתה
הגיטריסט הניז'רי, בומבינו, יגיע זו הפעם השלישית להופיע בישראל, ב-22 בנובמבר במסגרת פסטיבל סאנביט שיתקיים בחאן ספינת המדבר שבנגב. לקראת הגעתו הראשונה הנה יצא שראיינתי אותו (באמצעות מתורגמן)
באינדי קוראים להם מיינסטרים, במיינסטרים קוראים להם אינדי, והם עצמם בכלל לא שמים על הגדרות. למרות הביקורות, הצרות עם המשטרה ואפילו הטילים - מסתמן ששום דבר לא יעצור את מארגני אינדינגב. ראיון אופטימי