"זהו פזרון נפש שלאחר קציר". המשפט הזה מתוך "כל קיץ" של נתן יונתן נתקע לי בראש והוביל לעריכת התוכנית הזאת שכולה שירה עברית, חלק ממנה מאת משוררות שמקובל לראות ככאלה, חלק של מוזיקאים וכותבים שבעיני משוררים
את השירים בספר "אביבה־לא" כתב שמעון אדף בעקבות מות אחותו. מנהיג ההרכב קטב מרירי, חיים רחמני, מצא בשירים תמונות מנוף ילדותו והחליט להפוך אותם לאלבום. ערב יציאתו השניים מספרים מה להם ולעברית מימי חז"ל ואיך בכלל אפשר להביע אֵבֶל קשה מנשוא
על הם בכלל מדברים כשהם מדברים עליך אלוהים, אני לא יודע לדבר עליך זה כל כך מעליי ולבד לי אלוהיי איך אתה מחזיק מעמד
כתבתי במשך עשר דקות מבלי לחשוב, בלי להרים את העיפרון מהדף, בלי לתכנן. דקלמתי את מה שיצא והקלטתי. שבוע לאחר מכן החתולה שלי גרגרה לי על הברכיים. הקלטתי אותה. הכפלתי, חתכתי והגברתי. יצרתי מהגרגורים שלה שטיח לקול שלי. גנבתי קצת סיטאר מאננדה שנקר (Sagar), ופסנתר מ"הלג'נדרי פינק דוטס" (The Wedding). זהו ניסיון ראשון. רוצה להתנסות בעוד הקלטות כאלה.…
(עוד שיר שכתבתי כשהייתי בן 19. יום יבוא ויהיו לי הביצים להיכנס באמאמא שלי כך שוב. כמו אז)
בספק ריקוד הפרעה ספק הפרעה הוא מטיח את גבו אל קירות נטולי הבעה בתוך קוביה שאיבדה את חברותיה למשחק הוא מתיישב להרגע על ספק רצפה ספק תקרה הוא מתבונן בדלת לא מתבוננת חזרה ידית הדלת משחקת איתו תופסת בטח חושבת שזה מצחיק לא לבוא במגע ילדותיות מרושעת של עצמים חסרי תחושה
מה קורה כששלמה בר וחבריו ל”ברירה הטבעית” מתחילים לג’מג’ם על שירי משוררים עם רוקר, בלוזיסט וג’זיסט? הסופרגרופ “נקודת מפגש” מספרת כיצד הכל התחיל
אחרי הקטע השני, "שד שלישי", כבר עף לי הראש ממנה. הצעתי לה להתראיין ל"הארץ". גמרתי בדעתי לעשות כן עוד לפני שהקהל (ואני בו) החליט נחרצות שהיא הייתה שם הכי שווה מכולם. כשדיברנו, איזכרתי בפניה את אהבתי הגדולה לסול וויליאמס (בעיקר לחומר המוקדם, אבל בזה לא הלאתי אותה)