הוא מקליט חרקים, רחשים וצלילים שמעולם לא החשבנו למוזיקליים ואז משתמש בהם ככלי נגינה. קוראים לו דייב פיליפס והוא לא בדיוק מוזיקאי מהסוג שיצא לכם כבר להכיר. למען האמת, זו לא תהיה הפתעה אם תחשבו שמה שפיליפס יוצר זו בכלל לא מוזיקה. מי שנחשב בקרב חוגי הנויז והאוונגרד האירופי לסוג של גאון מטורף, דווקא כן חושב שמה שהוא יוצר זו מוזיקה ואפילו יש לו שם בשבילה
"אני אוהב את הריקבון של אמריקה, את הרשע ואת הילדים מהמעמד הנמוך שמנסים להתמודד עם להיות שרצים של השטן. לך בטח יש הרגשה דומה אצלכם במדינה, לא? אני בהחלט מרגיש את אשמת האימפריה היכן שאני נמצא..."
הרבה להקות עשו את האדפטציה לסרף שמוכר לנו כיום. המוזיקה הערבית והסרף תמיד הזינו אחד את השני, אבל הסרף המקורי היה חסר מילים, לא מה שהביץ' בויז עשו ממנו. הושפענו בעיקר מלהקות כמו The Apemen ההולנדים ו- Man Or Astroman שלקחו את הסרף המקורי וחיזקו אותו בהשפעות של Pאנק אגרסיבי וסרטי מד"ב וטראש."
שעה ראשונה של אור בזויות להשבוע בהשראתו הישירה של ליאור אסטרו מלהקת הסרפקור - האסטרוגליידס. גראז', רוק'נרול מטונף, גלשנים, מומיות ואנשי קוף. שעה שניה: קצת עגמומיות היפ היפ אלקטרונית, פייז קצר של אינדי ומשם היילייטס מאינדינגב. פליי.
יום לפני שאירחתי את הטיוי בודהאס ברדיו, ראיינתי את יובל הרינג ואורי טריאסט מהלהקה בשביל טיים אאוט. פגשתי אותם בחומוסיה, שכן הם רק חזרו עכשיו מברלין והם מפרקים כל מאכל עממי שנקרה בדרכם (גם באמצע תוכנית הרדיו הם התחילו לפנטז על סביח).
פתחתי את התוכנית עם הוייב של הלהקה המיוחדת הזו, שמשלבת פולק ואמריקנה עם אווירה גותית אפלה ואז עברתי לאינדי ופוסט-Pאנק-רוח-נעורים. השעה השנייה ממשיכה באותו כיוון עד שחותכת לכמה קטעי אלקטרו וטכנו ונסגרת עם היפ הופ חדש. יאללה, תלחצו על הפליי
במסגרת כתבה שהכנתי לטיים אאוט ולקראת סיבוב ההופעות הקרב ובא, כתב לי ג'פרי לואיס על חמישה שירים שהוא אוהב במיוחד, ושהשפיעו על המוזיקה שלו (הבוקסה בצידה השמאלי של הכתבה). מאחר ובמקור הכתבה פורסמה על נייר, החלטתי לפרסם אותה כאן יחד עם המימד החסר - הצליל, ולאפשר לכם גם באמת להאזין לשירים חוץ מלקרוא את דעתו עליהם.
# Fugazi - Combination Lock # Les Savy Fav - Meet Me In The Dollar Bin # Jay Reatard - Oh It's Such A Shame # Sohail Rana - Soul Sitar # Ween - Monique The Freak # Jamie Liddel - Multiplay